עץ יוסף על בראשית רבה פז:ו

בניה של רחל כו'. שזכות רחל גרמה מאחר שמצינו שני בניה דומין במעלתם (יפ"ת):

נסן שוה לשון נסיון. או לשון נס ודגל. כלו' הקמת דגלים. כי כמו שיוסף לא נסוג אחור עם שהפצירה בו יום ויום. כן מרדכי עמד בטעמו לבלתי השתחוות להמן משום לתא דאליל כדאי' במדרשות:

ולא שמע אליה כו'. שינה לחשוב ענין זה לומר שמלבד מה שנזהרו מעצם העבירה. נזהרו ג"כ מלתא דידיה. כי יוסף לא שמע אליה אפי' בשכיבה בלא תשמיש כדלקמן. ומרדכי לא שמע אפי' לזוז ממקומו מפני המן ולא להחזיר לו שלום כדאי' במדרש (יפ"ת):

וילבש אותו כו'. וזה דומה לזה. דבגדי שש ודאי בגדי מלכות הם. דאל"כ מאי רבותיה:

רביד הזהב שרביד הזהב הוא סימן ממשלה וכדכתיב בדניאל ומניכא דדהבא על צואריה ותלתא במלכות ישלט:

לשכב אצלה כו'. יתורה דלשכב אצלה להיות עמה קדריש דבחד מינייהו סגי. לכן דריש לשכב אצלה בעוה"ז ולהיות עמה לע"ל. כי ידוע כי העבירה עצמה מלפפתו לאדם כמאמרם ז"ל:

אפילו בשכיבה כו'. מפרש לשכב תשמיש כמו שכבה עמי. ולהיות עמה שכיבה בלא תשמיש. וה"ק ולא שמע אליה לא לשכב אצלה ולא להיות עמה:

אפילו בשכיבה כו'. דראוי להתרחק אפי' מלתא דעבירה וכדאמר בסנהדרין ימות ואל תספר עמו מאחורי הגדר:

מטרונא נכתב זה פה לתשובת המינים:

אפשר יוסף בן י"ז כו'. כי דימה אולי כסה הכתוב על בזיונו וחיפה עליו מפני שלא אבה בתחילה רק בכפיה. ולכן הביא לה ממעשיות אחרות שלא כיסה הכתוב:

חומאו חמימותו. ור"ל בכל כחו שדמו חם בבחרותו:

שהם גדולים כו'. וא"כ הוא בזיון גדול להם. ובזיון גדול לאביהם שלא השגיח עליהם ועכ"ז לא כיסה עליהם הכתוב. זה שהוא קטן ואין גנאי לו כ"כ שיכשל בעבירה. וברשות עצמו וא"כ אין כ"כ בזיון לאביו. אעכ"ו שלא היה מכסה הכתוב: