עץ יוסף על בראשית רבה פז:ד

א"ל הקב"ה הטליס כלו' הרי אתה אדם יחידי פנוי ובטל בלי דאגה ואינך משגיח בצער ודאגת אביך לפיכך גירה בו את הדוב זה פוטיפרע. והמעריך פי' היטליס בועט מרוב טוב:

אבא נתנסה שיעקב עמד בנסיון כמה צרות שבאו עליו וקבלם מאהבה. ובזוהר איתא לא אשתכח בר נש דמסר גרמיה על קוב"ה כמה דעבד יעקב אבינו:

זקני יצחק שנתנסה בעקידה:

שאני מנסה כו'. דביה נכללו שני נסיונות נסיון דעבירה קשה טובא. ונסיון דצרה בצער בית הסוהר:

אצל אצטרולוגין חוזה כוכבים לשאול לו אם העבד דיצרא דעבירה מיצלח לו או לא. וכן היה ביוסף. ועז"א אין ל' זה ותשא אלא לשון אצטרולוגין כו' וכדלעיל פ' פ"ה (נזה"ק):

הנה טבא פי' הוא טוב. נחשא טבא. פי' ניחוש טוב וסימן טוב על ידו:

אין לשון זה ותשא כו'. דרמיז שע"י שנא' לה שהוא סימן טוב בבית חמדה אותו ובטחה שלא יבוא לה תקלה על ידו:

ארורים הרשעים כו'. ר"ל שמלבד העבירה ג"כ משתמשין בלשון מגונה הפך הצנועים והמכוונים לשם שמים שישתמשו בלשון נקיה:

ארורים הם שאפילו למ"ד לש"ש נתכוונה. מ"מ ודאי באותה הפרק שלא כהוגן שאלה לזנות תחת אישה בעודו בחיים חייתו. אבל רות היתה צנועה ובעתה ובזמנה דיברה בל' כבוד ופרשת כנפיך על אמתך להחסות אותי תחת כנפי השגחתך בהיות שמך נקרא עלי (נזה"ק):