עץ יוסף על בראשית רבה פד:ז

ואת אמר והוא נער. אע"ג דאשכחן לשון נער אף יותר משיעור זה כמו ביהושע ואבשלום ורחבעם ודוגמתן. מ"מ דייק לה מיתורא דבאמרו שהוא בן י"ז כבר ידענו שהוא נער ומה ת"ל והוא נער (נזה"ק):

חשודים הם כו'. טעות יוסף היא שראה את אחיו אוכלים בן פקועה בלא שחיטה דשרי כדאי' בפרק בהמה המקשה ויוסף לא ידע שהיה בן פקועה:

תולים הם עיניהם כו'. לפי שראה יוסף אותם נושאים ונותנים עמהם ולפי קדושתו ראה למתרחק מהכיעור לגמרי וחשב שאין זה אלא להיות נותנים עיניהם בהן:

מזלזלים הם כו'. היינו שלפי שבני הגבירה לא היו מתחברים עמהם כמוהו שאינם כל כך מכובדים בעיניהם כמותם. חשב יוסף כי זה היה לפי שהיו בעיניהם לעבדים ומחזיקים את אמותיהם לשפחות והרי הוא כאילו קורין אותם עבדים ממש:

פלס ומאזני משפט. הזכיר זה הכתוב לומר שנדון מדה כנגד מדה כי כן הוא המדה לתת לאיש כמשקלו ממש:

חייך אפי' בשעת כו'. ר"ל אתה אמרת חשודין הם בניך על אבר מן החי חייך שמגיע תקלה על ידו ואפילו בשעת הקלקלה מעיד אני עליהם שלא יאכלוהו חי כמו שאמרת לאביך (רא"מ):

וישחטו שעיר עזים. דהוה מצי למימר סתמא ויטבלו את הכתונת בדם שעיר ודייק למימר וישחטו שעיר עזים משמע דאתי לאשמועינן ששחטוהו ממש. שהתנהגו עצמם בשחיטה כמו לאחר מ"ת (נזה"ק):

ותשא אשת אדוניו שאילולא זה היה ה' מבטל דעתה שלא להזמין תקלה לפני הצדיק כמ"ש לא יאונה לצדיק כל און וכן נאמ' לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים (נזה"ק):