עץ יוסף על בראשית רבה פד:יז

זכורה היא פירוש זכירה ופקידה טובה. ותקוה פי' תקוה ואחרית טובה לעולם שע"י זכירה זו ירד למצרים והציל כל העולם בבר ולחם:

מאכיל לחם כו' קרי ביה וישבו להאכיל לחם (מת"כ):

אין דרכן כו' והיינו כדמפרש' בחומש שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן ולזה נזדמנו בשמים לפי שהערבים ריחם רע גם מצד עצמן באשר תמיד דרכן לשאת ולהתעסק בדברים המוסרחים ונזדמן לאותו צדיק שקים מלאים בשמים כדי שתהא הרוח נושבת בהן מפני ריחן של ערביים הנקלט בהם תמיד:

בשבח יהודה שלכבודו שמעו לדבריו אע"ג דלא היה ניחא להו. אבל בעצת ראובן מטוב חפצם ורצונם עשו כן ולא לכבודו (נזה"ק):

בג' מקומות כו' חדא הכא. ואידך ויבא יהודה ואחיו שהוא נכנס תחילה. וכן היה שם ראש המדברים. ואידך ויגש אליו יהודה שהוא לבדו נתקרב אליו שחלקו כבוד ליהודה ושמו דבריהם בפיו. והכי נמי אמרי' לקמן פ' צ"ג שאמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו (נזה"ק):

נלך ונתפוס כו' מלת לכו קדריש דה"ק זה הדרך לכו בו דמכיון דנח קלל בעבדות נראה שהוא דרך העולם (יפ"ת) וחטאו הוא הוצאת הדבה וכפרש"י: