עץ יוסף על בראשית רבה פב:ד

הייתי אומר כו' כבר יצא מחלצי. כצ"ל. כלו' מתחלה הוה ק"ל מאי גוי וקהל גוים יהיה ממך. ומאי ממך דמשמע שיהיה לו מחדש שבטים. ואפי' בנימן כבר יצא מחלציו אלא שלא נולד עדיין שהיה במעי אמו. והיכי מיתוקמי קראי. ושוב חזרתי ואמרתי גוי זה בנימן שמאחר שעדיין לא נולד יצדק בו לומר יהיה ממך. וגוים זה מנשה ואפרים שעתידין לצאת מיוסף והם במנין השבטים ויצדק לומר יהיו ממך שהוו כאילו נולדו ממנו ממש כדכתיב כראובן ושמעון יהיו לי. והשתא אתי שפיר ומלכים חלציך יצאו דהיינו ירבעם ויהוא כדבסמוך. והם ממנשה ואפרים (יפ"ת):

וקהל גוים זה מנשה ואפרים. מפרש כאילו כתוב וקהל וגוים. קהל חד וגוים חד. ויהיה קהל נא' על מנשה. וגוים על אפרים דכתיב ביה וזרעו יהיה מלא הגוים (יפ"ת):

זה ירבעם ויהוא שירבעם מאפרים ויהוא ממנשה. והא דלא נקט עמרי ואחאב ואחזיה ויהורם מאפרים. לפי שלא מלכו על פי נביא. אבל מה שלא הזכיר את שאול שהיה מבנימין משום דכתיב מחלציך יצאו ובנימין כבר יצא מחלציו:

רבנן אמרי אפשר כו'. שאין מלכי אפרים ומנשה בכלל זה כלל. מאחר שיוסף כבר נולד. ולא יתכן לומר בהם ומלכים מחלציך יצאו. אבל בבני בנימן יצדק לומר כן מאחר שעדיין לא נולד. הוי ליה כיוצא מחלציו אח"כ:

ומלכים מחלציך יצאו זה שאול ואיש בושת. וחשב אבנר שאפשר שימלכו דוד ואיש בושת זה בישראל וזה ביהודה. או שמלכות דוד מתקיים אח"כ ושמואל לעתים רחוקות ניבא (יפ"ת):

ומה ראו לרחק ולקרב. כצ"ל:

מקרא קראו ורחקו כו'. שאע"פ שאי אפשר למחות שבט מישראל כלו' ממנין י"ב שכך הם נמנים לעולם. וכן אמר בפ' י"נ (ב"ב קט"ו:) גמירי דלא כליא שבטא מ"מ לא חששו לאבוד שבט בנימין. לפי שאפרים ומנשה חשובים ב' שבטים והרי הם י"ב בזולת בנימן אבל כששתו לבם למ"ש גוי וקהל גוים דהיינו בנימן ואפרים ומנשה. ראו שאע"פ שאפרים ומנשה במנין מ"מ בנימן יהיה לגוי ולזה חששו שלא ימחה שבט מישראל:

מקרא קראו וקרבו גוי כו'. בירוש' מסיים בה ועדיין לא נולד בנימן: