עץ יוסף על בראשית רבה פא:ד

בג' מקומות כו'. שנתכנסו עליהם למלחמה ומנעם ה' ע"י שהיתה חרדה ביניהם שהכו זא"ז ונתפרדה חבילתם. כענין חרדת אלהים הנזכר ביהונתן ולא היתה עיקר מפלתן ע"י ישראל. והא דלא חשיב סנחריב כי שם מתו כולם ולא מייתי הכא אלא פירוד החבילה (יפ"ת):

ותהי לחרדת אלהים. ואחד בימי יהושע. אמר ר"א בקשו לרדוף ולא הניחן הקב"ה והיכן נתכנסו לחצור דכתיב כו' שרף יהושע ואמר ר"א במסורת שרפה. כצ"ל. וכן הוא בס"מ. וכן גרס הא"א ור"ל ואחד בימי יהושע. והיינו דכתיב ויהי כשמוע המלכים אשר בעבר הירדן וגו' החתי והאמורי הכנעני והפריזי החוי והיבוסי ויתקבצו יחדיו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד. ולא נאמר שם אח"ז ספור מלחמה כי אם ספור בני גבעון ושמלך ירושלים קבץ אליו איזה מלכים להלחם עם יושבי גבעון. והאחרים להיכן הלכו. אלא שנתפרדה החבילה לחרדת אלהים אשר נפל עליהם (נזה"ק). והאי דחשיב יהונתן שנית וה"ל למימר יהושע שנית. והוא משום דביונתן כתיב מפורש ותהי לחרדת אלהים. וכן ביעקב כתיב חתת אלהים:

והיכן נתכנסו. בימי יהושע ועז"א ואמר ר"א במסורת שרפה כו'. והיינו דכתיב כאשר צוה ה' את משה כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע וגו' דריש ליה לרבות שריפת חצור הנזכר מקודם שלא עשה כן אלא במסורת מפי משה:

שכל מי שנכנס כו'. כבר נתבאר לעיל פ' ס"ט ע"ש: