עץ יוסף על בראשית רבה עז:א

אין כאל ומי כאל ישורון. דריש ליה כאילו כתוב אין כאל ישורון כאל ישורון. וא"א לפרש אין כאלהי ישורון. דא"כ הו"ל לינקד הכ"ף בשבא:

הנאין והמשובחין והישרים כצ"ל והיינו הצדיקים. דמדשני הכא למימר ישורון ולא ישראל דריש נוטריקין ישרים ונאים (יפ"ת). ודרש אין כאל בעל הכחות כולם רק ישורון מי שהוא ישר ונאה באמת. והאיש הזה רוכב שמים (שהוא משדד מערכת השמים ומהפך כל דרכי הטבע) בעזרך. ודרש עוד על ישראל סבא שמדתו ישר לכן נקרא ישר אל. שהוא כאל שנאבק עם מלאכי אל ויוכל לו כמ"ש כי שרית עם אלהים ותוכל:

ואליהו מחיה מתים. שהחיה בן הצרפית. ועצר גשמים כמ"ש אם יהיה השנים האלה טל ומטר. ומברך המועט כמו שאמר כד הקמח לא תכלה:

ואלישע מחיה מתים שהחיה בן השונמית. ופוקד עקרות שנתן הבן לשונמית. ומברך את המועט שנתן ברכה באסוך השמן דאשת הנביא. וכן עשרים לחם שנתן לפני מאה איש ויאכלו ויותירו:

הקב"ה ממתיק את המר. היינו בים שהמתיק להם המים שישתו ישראל מהם כדאי' במכילתא גבי נצבו כמו נד נוזלים. וכן אלישע המתיק המר היינו נזיד פקועות השדה שנעשה לבני הנביאים ובאכלם צעקו ואמרו מות בסיר שהיו מירקות מרים. ולכן הרגישו מיד ארסיותו כשטעמוהו (יפ"ת):

הקב"ה ממתיק את המר במר. היינו מה שהמתיק מי מרה על ידי העץ שהיה מר כדלקמן ש"ר פ' כ"ב וכן אלישע המתיק המר במר והיינו מי יריחו שהמתיקן ע"י מלח:

ישראל סבא שנקרא ישורון כדכתיב (ישעי' מ"ד ב') וישורון בחרתיו:

מה הקב"ה כתוב בו כו' יתורא דלבדו דריש דאתא לרמוז שכמו שהשם יחיד בעליונים ואין דומה לו שעל כן נאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא שלעתיד כולם יכירו שאין עוד מלבדו. כן יעקב היה יחיד בתחתונים ואין דומה לו בזכות ובכח. ולכן קנא בו המלאך ויאבק עמו. והודה לו בסוף כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל (יפ"ת):