עץ יוסף על בראשית רבה עו:ד

אלא הבוחר בדרכיהם כו'. שהאוחז מעשי אבותיו הוא המתייחס אחריו ותעמוד לו זכותו לשישגיח ה' עליו:

הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם. לפי שיש תופסין מעשי אבותיהם מצד ההרגל לבד שלא בדעת והשכל ע"ד ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. ולכן אמר הבוחר בדרכיהם שצריך שבמעשה שיעשו כאבותיהם יהיה על צד הבחירה והדעת (יפ"ת):

אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם אני מתקיים עליו כו' איני מתקיים עליו. נראה כי יש כאן דילוג וכן צ"ל ואלהי אבי יצחק כתיב (בראשית כ"ח י"ב) והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך. הא לעשו לא. אלא הבוחר כו'. דמהתם דייק שפיר דלמה לו להזכיר ליעקב שאברהם אביו. אלא לומר דדוקא לו תעמוד זכות האבות וזהו שדקדק בלשונו ואמר אני מתקיים עליו דהיינו ענין אומרו שם והנה ה' נצב עליו שהוא לשון העמדה וקיום כמו שדרש שם בהדיא על זה לעיל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם. ונסמך על מלת נצב כאמור. ולכן מייתי לה הכא ג"כ לומר שגם כאן אומרו אלהי אברהם הכוונה כי רק לו לבדו תעמוד זכותו וכאמור (יפ"ת). והנזה"ק גרס והעושה כמעשיהם הוא מתקיים עליו כו' ואינו עושה כמעשיהם אינו מתקיים עליו. וכתב שכן הוא בספרים המדוייקים:

מי היה קרוב לדוד כו'. כי כששלח ה' אל אחז השמר והשקט כו' שאל לך אות. ולא אמר רק כה אמר ה' ולא אמר אלהי דוד אביך. אף שדוד קרוב לו יותר מלחזקיהו. ואומר לחזקיהו (מלכים ב' כ"ה) אלהי דוד אביך. הרי מניח ה' את אחז מלהזכיר לו זכות דוד. ולחזקיהו הזכיר זכות דוד. ש"מ דהבוחר בדרכיהם כו'. ולכן אחז שהיה רשע אין ה' משגיח בו אף בזכות אבותיו ואע"פ דמ"מ בישר ה' לאחז על הצלתו רצין ופקח. לא היה זה בזכות דוד אלא לצורך השעה ומפני רשעת פקח ורצין (יפ"ת ונזה"ק):