עץ יוסף על בראשית רבה ע:ה

הרי כל שבחו כו'. דקס"ד שזהו כל עיקר שכרו להיות לו רק מזונות מצומצמים ועז"א שזה הוא דבר קטן. וחשב שאין זה אלא לפי שהגר אינו חביב כל כך בעיני הקב"ה. אך ר' אליעזר העיר לבבו כי לקדושים אשר בארץ אשר כל מגמתם לדבק בה' וזה כל מאוים וחפצם. להם הבטחת דבר זה ההכרחי דבר גדול. שבא להם מיד ה' צרכם והמה ינוחו ויתעסקו בעבודת ה' באין טרדה ועמל:

ובא זה והושיטה לו בקנה פי' ובא זה הגר והושיטה לו הקב"ה בקנה כלו' בנקלה:

נכנס אצל רבי יהושע. הא"א מוחק זה:

טווסין מין עוף שמן:

פוסייני שליו והוא עוף שמן מאד:

אפילו עבדי לא משגיחין עליהן. כצ"ל:

נזף ביה הוציאו בנזיפה ובגערה כי שאלו דבר של הבל. ועוד שנראה שהוא נתגייר על מנת לקבל פרס:

אמרו לו תלמידיו רבי כו'. ר"ל שאמרו לו שלא ה"ל לדחותו בדברי גערה לבד אלא לדבר על לבו דדבר שנתחבט בו הזקן הושיטה לזה בקנה וא"כ דבר גדול הבטיחו ה'. וכך צ"ל בהנוסח אחר נזף ביה. א"ל תלמידיו רבי דבר שנתחבט עליו אותו זקן את מושיטו לזה בקנה. ועד כאן הנוסח אחר. ואח"כ צריך להיות נכנס אצל ר' יהושע התחיל מפייסו כו':

מפייסו בדברים וא"ל שלא היה כוונת יעקב כפשוטו על לחם לבד. כי אם עיקר בקשתו היה על עניינים נפשיים. שעל זה בקש בדרך רמז וקרא לתורה שהוא מזון הנפש בשם לחם שמשביע לנפש כלחם לגוף. וטלית הוא לבוש הנפש לזכות בחיים הנצחיים וכן קרא בגד לבגדי כהונה וזהו הבטחה שהבטיח ה' לגר ג"כ שיזכה לשלימות הנפש עד למדי:

היה חוזר לסורו פי' לאולתו וכסלותו על שלא רוה ר"א צמאו בשאלתו וגער בו:

טוב ארך אפים מגבור. טוב ר' יהושע שהשיב באריכות אפים מר"א שהשיבו בכעס כגבור ואיש מלחמות. בקה"ר גרס טוב ארך רוח מגבה רוח: