עץ יוסף על בראשית רבה ע:ג

ד' הן שנדרו כו'. טובא אשכחן בקרא. אלא דחשיב הכא רק אותן שנעשה בהם רושם על ידי הנדר הן לטובה והן לרעה. שאלו נזהרו בו ונשתכרו להיות נענה מיד ואלו לא נזהרו והפסידו (נזה"ק):

יעקב נדר והפסיד היינו על מה שנתאחר מלשלם נדרו נתבקרה פנקסו כדלקמן פרשה ע"א. ובא לידי ג' עבירות. וקבר את אשתו כדלקמן בויק"ר פ' ל"ז:

יפתח נדר והפסיד והיינו במה ששילם נדרו והפסיד בתו כי לפי הדין לא חייב לכל המרבה אלא הקדש דמים. ועוד שה"ל להתיר נדרו. ונענש עוד בנישול אברים כדלעיל פרשה ס'. וטעם הפסדו לפי שלא נדר כהוגן כדאי' התם:

חנה נדרה ונשתכרה שנתן ה' שאלתה. ונשתכרה ג"כ בקיום הנדר עצמו שיהיה בנה נתון לי"י כל ימיו:

ישראל נדרו ונשתכרו שניתנה שאלתם:

שנאמר וידר ישראל כו'. לפי שמפורש נדרם ומה נדרם ומה שנשתכרו כתוב זה אצל זה מייתי קרא להא. אבל לשארא היה צריך להאריך להביא פסוקים רחוקים זה מזה. לכן לא האריך בהבאתם (יפ"ת):