עץ יוסף על בראשית רבה ע:טז

אמוראיה דר' יוחנן. דרכם היה להיות להם מתורגמן להשמיע לרבים דרשתם ונקרא אמורא שלו:

ועיני לאה רכיכין. והיה מפרש רכות כמשמעו רך. שראייה שלה לא היתה עזה ובהירה. וא"ל עיני אמך היו רכים. ודרך רוגז אמר כן. והא"א גרס אמר ליה עינוהי דאמך הוו רכיכין לא בא הכתוב אלא לספר בשבחה ומהו רכות כו' שהיו רכות מבכיה וזהו שבחה:

שהיו אומרים ההמון היו אומרים כי תנאים היו בין רבקה ללבן ששני בניה ישאו ב' בנותיו הגדולה לגדול והקטנה לקטן. ונתיראה שמא יתקיימו הדברים:

שבטלה את הגזירה. שמכיון דרובא דעלמא היו אומרים כן מסתמא הגזירה כך היתה:

אלא שקדמה לאחותה דמה שהצליח לבן ברמאותיו להחליף לאה ברחל היה מהקב"ה:

עיקר סימניה כו'. שהרוצה לרמוז עליה היה אומר בת לבן הנאה. שהיופי היה סימן מובהק לה: