עץ יוסף על בראשית רבה סט:ח

שופע לו מן השמים כמלא פי הפך. כצ"ל וכן הוא לקמן פ' פ"ב ור"ל שדריש ויצוק הוא שופך בשופי. ואם לא מן השמים במקום שמם מנא ליה שמן. דודאי לא היה מוליך עמו שמן כי בורח הוא (יפ"ת):

היא לוז שצובעין בו כו'. עי' בענף:

שעלה סנחריב ולא בלבלה אע"פ שבלבל כל העולם כדכתיב ואסיר גבולות עמים:

נבוכדנצר ולא החריבה אע"פ שהחריב כל א"י וקבלה היה בידם (יפ"ת):

שלא שלט בה מה"מ מעולם. עי' בזוה"ק שהאריך:

הטריף מצות ומע"ט דרשה זו היא על לוז דכאן שאמר ואולם לוז וכו' ונקראה לוז דיעקב. ולשון הטריף מצות לא ידעתי מה עניינו ולקמן סוף פ' פ"א גורס הרטיב מצות והוא ל' לחלוחית ורטיבות. כלו' שמפריח מצות כאילן לוז וכן בילקוט שופטים סוף רמז ל"ח העתיק מדרש זה וכתוב שם בהדיא הפריח ע"ש:

מצות ומעשים טובים כלוז המוציא פירות הרבה והודיע הכתוב שם העיר שהיא לוז לפי שמתייחס לענין המצות שכל יושב בה מפני קדושת המקום מוכן להרבות מצות ומע"ט (יפ"ת):

אין לה פה שהוא סתום ואינו כרוב הפירות שיש בהם נקב מה כרימון ותפוח:

לא היה אדם יכול כו'. שהיתה חומה מקפת אותה מכל סביבותיה ואין שום פתח בחומה אלא היו נכנסים מתחת לחומה דרך מערה כדלקמן:

אמר ר"ס לוז היה עומד על פתחה של עיר. דהא דלא היה אדם יכול לעמוד על פתחה של עיר היינו משום דלוז היה עומד על פתחו וממנו היו נכנסים לעיר. והרואה שם הלוז לא היה סבור שהיה שם פתח וכדמפרש רבי אלעזר:

הראנו נא מבוא העיר. ומדקבעו הראנו נא את מבוא העיר ש"מ שלא היה הפתח ניכר:

עביד לה הפטרה בכבוד האכסניא דרש כשנפטר מהם וכדלעיל פרשה ס' סימן י' (יפ"ת):

מה אם זה שלא הלך ברגליו ולא דיבר בפיו אלא ע"י שהראה. כצ"ל (נזה"ק). וכן הוא בילקוט שופטים. דלא כתיב אלא ויראום. באצבעו או בעקימת שפתים (רש"י):

ניצול מן הפורעניות שהכו העיר לפי חרב ואת האיש שלחו. ועי' בפרק עגלה ערופה: