עץ יוסף על בראשית רבה סט:ד

וכנגד כן קבעו חכמים כו'. כתב האבודרהם דלפי שהתפלות למדו אותן מן האבות שאברהם תיקן תפלת שחרית וכו' לכן אמר שנתקנו י"ח ברכות כנגד י"ח פעמים שנזכרו:

והנה ה' נצב עליו לית הוא מן המנין. לפי שלא נזכר שם אלא אברהם ויצחק ולא יעקב ואנן בעינן שלשה אבות:

ואם יאמר לך אדם י"ז הם שהרי בפסוק ויקרא בהם שמי ושם אבותי וגו' ג"כ לא נזכר יעקב מפורש עז"א דמ"מ הוא חד מנהון. כי באומרו ויקרא בהם שמי הרי הוא כאילו נזכר גם שמו מפורש:

קפלה כפנקס כלומר במראה הנבואה נדמה כאילו הארץ מקופלת תחתיו להורות שיכבוש כולו. והטעם לפי שהמקום הלז הוא העיקרי לקדושה עד שכל הארץ עומד על ידה וכמ"ש אבן שתיה שממנה הושתת העולם:

ונתנה תחת ראשו ובילקוט משמע דגרסי' מאי דתחותא דידך. ולפי גירסתנו כאיניש דאמר מן תחות רישך דידך פי' מה שתחת ראשו של אדם ודאי שלו כן קפלה תחת ראשו להחזיקה שהיא שלו:

ובלבד שיהא נקבר עליה ר"ל דתנאה קאמר דדוקא אם יהיה נקבר עליה תנתן הארץ ההיא לזרעו. וזהו הרמז אשר אתה שוכב עליה בתנאי אם תשכון עליה לאחר מיתה. כי אז זכותך עומד עליהם. ואע"ג שאין זה ביד יעקב ובהחלט. מ"מ היה מוטל עליו להשתדל ולטרוח בדבר בכל אשר היה לאל ידו כאשר מצינו שהשביע על זה יוסף בנו (נזה"ק):