עץ יוסף על בראשית רבה סט:א

והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' וגו' ר"א בשם ר"י בר זמרא פתח צמאה לך נפשי כמה לך בשרי א"ר אייבו ככמהות. כצ"ל. פי' צמאה לך נפשי ככמהות הללו שהן צמאים למים כי אין צמח שמתאוה כל כך למים ככמהות לפי שאין יונקים מן הארץ אלא מאוירא רבו לפיכך הם צריכים הרבה למים מלמעלה. וכן הצדיקים אין להם יניקה למטה אלא מלמעלה מאת ה' מן השמים:

רבנן אמרי כשם כו'. דכמה הוא מל' כמו הנאמר על הדוגמא והדמיון. ועז"א כשם שנפשם העליונה נפש המשכלת צמאה לך כמו כן צמאה לך בשרי הם הרמ"ח איברים שיש בי דהיינו רוח החיוני שבהם הם צמאים לך לקדושתך. כי גם הרמ"ח איברים הם מתוקנים בקדושה שהם מכוונים כלפי הרמ"ח מצות עשה שבתורה. ועז"א היכן נפשי ובשרי צמאים לך כל כך בארץ ציה ועיף בלי מים באשר עתה נגרשתי מפניך מא"י אשר שם משכן השכינה אל ארץ ציה ועיף בלי מים הוא קדושת השכינה הנמשל לבאר מים חיים. ובהיותי רחוק ממקום קדושתך נפשי ובשרי צמאים לך ולקדושתך לקבל ממך שפע רוה"ק. ועז"א על כן בקודש חזיתיך בקדושה חזיתיך כלו' על כן באתי לחזות מקום קדושתך המשכן ובית המקדש שהוא מקום קדושה כדי לראות שם עוזך זו פמליא שלך שנראה על ידם תוקף עוזך בעולם בשליחותם וכבודך החופף עליהם (נזה"ק):