עץ יוסף על בראשית רבה סח:י

בקש לעבור כו'. השתא מפרש ויפגע לשון פגישה שכל העולם נעשה ככותל לפניו. וה"ל כאילו פגע בכותל. והכוונה שאז שקעה חמה שלא בעונתה ובא לפניו עמוד חשך וערפל ככותל (נזה"ק):

כיבה השמש דרש כי בא השמש כאילו אמר כיבא השמש ללמד שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה:

בשביל לדבר עם יעקב בצינעא. בדרך חלום הבא בעת השינה בלילה. ולפיכך שקעה השמש שם שלא בעונתה כדי שילין שם במקום קדוש המוכן לרוה"ק ונתגלה עליו שם בלילה במראות החלום. ומה שבאמת לא היה אז יעקב מוכן לנבואה בהקיץ. כבר פירש הטעם בזוהר לפי שעדיין לא היה נשוי אשה ואין השכינה שורה אלא בנשוי אשה (נזה"ק):

פנסין פי' לנטירנ"א:

שמע קולן של מה"ש כו' אתי שמשא כו'. שבא יעקב הנקרא שמש. ושמע קולן של מה"ש האומרים כן. ולזה לן שם שהכיר במעלת המקום לראות אם יערה עליו רוח ממרום:

אתא שמשא במה שנקרא יעקב שמש להיותו מאיר לעולם כשמש וי"א שמציאות ה' היה מתפרסם על ידו כמו שנתפרסם מהתנועה היומית. וזה דרך דרש (יפ"ת):

בשעה שאמר יוסף כו'. כלו' ראיה לזה מ"ש ביעקב ששמר דברי יוסף שאמר והנה השמש והירח וגו' לפי שידע ששמו שמש שת לבו לזאת:

אותן ב' שעות כו'. דכתיב ויזרח לו השמש וקשה וכי לו לבדו זרחה אלא שמש ששקעה בשבילו זרחה בשבילו כדאמר בפ' גיד הנשה:

מה אתה בצאתך השקעתי חמה ובחזירתך החזרתי והזרחתי לך גלגל חמה. כצ"ל (א"א):

כך בניך כו'. כלו' שיצטערו ביציאתם שהוא כעין שקיעת החמה אצלם על דרך וקדר עליהם היום. וזהו דכתיב אומללה יולדת השבעה כי באה שמשה. אמנם בבואם ששון ושמחה ישיגו וגו' וזרחה לכם וגו' שמש צדקה: