עץ יוסף על בראשית רבה סז:ב

מאד מחרדה כו' שהיה גדול מחרדה שחרד ע"ג מזבח בעקידה כי שם לא היה החרדה אלא מצד התפעלות צער הגוף אבל מ"מ הלב שמח היה לעשות רצון קונו. אבל כאן היה לו חרדה בגוף ונפש שנכנסה עמו גיהנם (נזה"ק):

אמר מי הוא זה כו' וז"ש מי איפא כלו' מי היה פה ומליץ כד"א הוא יהיה לך לפה. והוא כי מאחר ששרתה עליו רוה"ק לברך את יעקב ידע כי היה סרסור בינו לבין המקום בדבר זה ודבר זה כלפי רבקה אמרו כי ידע נאמנה שיעקב לא היה מכניס עצמו בסכנה אם לא באמצעות רבקה:

אחד יוצא ואחד נכנס חרד שמאחר ששניהם בניו למה יחרד שתעבור הברכה מזה לזה (יפ"ת):

כותלי הבית מרתתים ע"י גיהנם שנכנסה עמו וי"ג מרתיחין פי' מחום האש של גיהנם:

אני או יעקב בני כי חשש פן יענש על מה שנתן הברכות ליעקב והגיהנם בא עם עשו עבור עונש יעקב (יפ"ת ונזה"ק):

אלא הוא הצד ציד. זה עשו דכתיב בו כי ציד בפיו:

הוא הצד ציד א"ר אלעזר כו' רוה"ק אמרה כלפי עשו אתה הוא הצד ומרמה את הכל היאך נמצא אחר שרימה בך וכן היה משל ביניהם על רמאי שנתפס במצודות אחרים:

ופכור תרעיא כו' פי' ושובר שערים איך פתחך שבור. ועז"א הה"ד לא יאריך וכו' כלומר שסוף הרמאי להיות ניצוד ולא יצליח ברשעו (יפ"ת):

לא יאחר ולא יאריך יחרוך דרש יאחר ויאריך בנוטריקון ור"ל שאע"פ שהרמאי מצליח בערמה לפי שעה מ"מ ה' לא יאריך לו כי יפרע ממנו לזמן קרוב ולא יאחר להפרע ממנו:

מהו לא יחרוך לא יאריך. דריש לא יחרוך בחילוף חי"ת באל"ף. ומפרש ליה בעשו שצידו היה פרוח מיד כריב"ל (יפ"ת):

ומסכסכן סכסך אותם זה בזה שלא יפריחו:

שמעיקר העולם חרוצות לו פי' שמששת ימי בראשית פסוקות לו:

חרוצה היא ביד צדיקים כו'. וה"פ דקרא היקר הוא רשום וחרוץ להם לאחר זמן והיינו בעוה"ב ואין להם כלום בעוה"ז (נזה"ק). ואע"ג דאשכחן לצדיקים שזוכים לשתי שולחנות. מ"מ אין מנכים להם מזכיותיהם בעוה"ב אלא ה' נותן להם במתנת חנם (יפ"ת):

מכל מה שנברא כו' כלו' שנמצא בו טעם הכל כענין המן שנהפך לכמה טעמים:

ר"נ אמר מכל טוב כו' מוסיף לומר דאפי' מכל מה שמתוקן לעתיד טעם:

כיון שהזכיר בשר מיד בכה כו' באומרו אני קערה אחת של עדשים האכילני ורימני בו ליטול את בכורתי. אתה שהאכילך בשר עאכ"ו שהועיל ערמותו להשיג על זה ממך ברכה מרובה:

אמר יאות ברכתי יפה ברכתי. שאע"פ שמתחלה חרד חרדה גדולה מ"מ לבסוף הסכים ואמר גם ברוך יהיה וכבר אמר ר"ב שכיון ששמע עשו רק תחלת דברי אביו בענין הבשר צעק אני קערה אחת של עדשים האכילני ונטל בכורתי כו' ולכן אמר יצחק גם ברוך יהיה כי יאות ברכתי לו בהיות לו משפט הבכורה:

שלא תאמר אילולא שרימה כו' ת"ל גם ברוך יהיה להסכים על הברכה מדעתו. והיינו מכל הני דלעיל: