עץ יוסף על בראשית רבה סו:ו

ד"א מברכיך ברוך. נראה שצ"ל קודם ויהי כאשר כלה כו':

תני עכו"ם המברך את השם עונין אחריו אמן ולא חיישינן דלמא מכוון לשם עכו"ם. דכיון דמזכיר שם שמים מסתמא לשם שמים מכוין (נזה"ק):

בשם פי' אבל אם מברך את ישראל אף בשם אין עונין אחריו אמן. להורות שאינו מועיל אלא ברכת ישראל שיש לו זכות להתקיים ברכתו:

א"ר תנחום כו' ס"ל דיש לענות אמן אחריו. דאע"פ שאין לו זכות מ"מ לפעמים השעה מצליח לו להתקיים ברכתו. ומייתי ראיה מדכתיב ברוך תהיה מכל העמים אלמא ברכתם מועילה לפעמים (נזה"ק):

כבר מלתך אמורה דבר הראוי להשיבך כבר היא אמורה ואיני צריך להשיבך:

א"ל כמה דאמרת כו' פי' א"ל תלמידיו לר' ישמעאל כמו שאמרת לזה שברכך אמרת ג"כ לזה שקלל אותך: