עץ יוסף על בראשית רבה סו:ב

שובי שובי מייתי האי קרא דדרשי' ביה שכל הטובות בזכותו כדבסמוך (יפ"ת):

כנגד ד' מלכויות. ומצרים לא חשיב דשובי על העתיד נאמר:

שישראל נכנסין לתוכן לשלום ויוצאין בשלום. שלימות האמונה קאמר כי אע"פ שנכנסו לגלות אשר לא הורגלו בה מ"מ לא המירו דתם אלא נתקיימו בשלימות אמונתן. וכן אע"פ שיתארך הגלות מ"מ יתקיימו תמיד בשלימות אמונתן ויוצאין בשלום (נזה"ק):

אומה ששלום חי העולמים כו'. כלו' חי העולמים הנקרא שלום הוא מתנהג מאהל לאהל כדכתיב (ד"ה א' י"ז) ואהיה מתהלך מאהל אל אהל וממשכן. וכתב רש"י כלו' ואהיה מתהלך מאהל אל אהל וממשכן אל משכן מגלגל לשילה ומשילה לנוב ומנוב לגבעון ע"כ:

שנאמר ושמו את שמי וגו' וכתיב וישם לך שלום. על ידי כח ברכתם ישימו שמי על בני ישראל להיות כבוד שכינתי שורה בתוכם הנקרא שלום. לכן הוא כולל לכל הברכות וכדאמ' אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום (נזה"ק):

ששלום העולמים דר בתוכם. והיינו בבית עולמים של שלמה שנקרא בית ולא אהל בהיותו שוכן בתוכם בדירת קבע:

אומה שאני נותן בה שלום שנא' ונתתי שלום בארץ. כצ"ל כן הוא בס"מ ומיירי גם בעוה"ז (נזה"ק):

כנהר שלום כלו' שמאז יהיה השלום ברבוי כנהר שאינו פוסק:

הייתי מחריב את עולמי. כדמפ' ר' הונא בשם ר"א:

המד"א נמוגו כו'. כלו' האי נמוגים פיר' נמסו כד"א נמוגו כו' כמו שאחז"ל שהקב"ה התנה עם מעשה בראשית שאם לא יקבלו ישראל את התורה יחזרו לתהו ובהו:

כיון שקבלו אנכי כו'. כי אנכי הוא ראש התורה והוא בא ללמד על הכלל כולו. וכן הוא היתד שהכל תלוי בו:

ונתבשם העולם צריך להיות נתבסס בסמ"ך והוא לשון כן ובסיס. והכוונה שקיום התורה תכלית העולם:

אסטטיונו של עולם פי' עמידתו של עולם וישובו שהן הן בעוה"ז ובעוה"ב:

שכל טובה שהיא באה כו'. ולפ"ז פירוש השולמית שהיא משלמת צורך העולם. ומביאה שלום ושלוה בעולם:

הגשמים אינן יורדין כו'. בדב"ר פ"ז וכן בחזית מייתי ראיה מיפתח ה' לך את אוצרו: