עץ יוסף על בראשית רבה סג:א

אלה תולדות כו' גיל יגיל כו' דלהכי כתיב אברהם הוליד את יצחק למימר שהיה צדיק בן צדיק שגילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק:

גילה אחר גילה בזמן שצדיק בן צדיק נולד. כן הוא בילקוט. ודייק זה מדכתיב גיל יגיל בלשון כפול (נזה"ק) ולאו דוקא בזמן שנולד אלא כלו' בזמן קטנותו ע"ד בוצין מקטפי ידיע (יפ"ת):

ויהי בימי אחז כו' מייתי הא דאחז לראיה דאב הצדיק מהני אפילו לרשעים:

אמרו מה"ש כו' דמה ראה ליחס כאן את אחז הרשע אחר יותם ועוזיה שהיו צדיקים לכך דרשו שמאמר בן יותם היא תשובה למקטריגים על אחז (יפ"ת):

ואינ יכול לפשוט את ידי בו. באותו המלחמה שהיה באותו הפרק כמפורש שם (נזה"ק):

שהוא מתמלא עליו רחמים דאע"ג דכתיב סתמא כרחם אב על בנים מ"מ אינו מתמלא רחמים גמורים אלא בבן יגע בתורה (יפ"ת):

ת"ל בני אם חכם כו' והושאל לשון רחמים על השמחה דשניהם לשונות נרדפים (יפ"ת):

מנין שאפי' הקב"ה כו' גם אני. ר"ל שיתורא דגם אני בא לרבות הקב"ה הנקרא אני. ע"ד אני והו הושיעה נא:

גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק. דריש גם אני חכם כמותך ואז השמחה שלימה וקרא דגיל יגיל אינו מפורש שגם אביו צדיק לכן הביא קרא זה שמרבינן מגם אני שגם אביו צדיק. ולהכי כתיב כאן יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק למימר ששניהם היו צדיקים וגילה אחר גילה ושמחה שלימה היא: