עץ יוסף על בראשית רבה סא:ג

בבכיר לשון בכור. כלו' ברביעה ראשונה. זרע באפיל רביעה שניה המאוחרת כד"א כי אפילות הנה. דאע"פ ששניהם הם בשנה אחת מ"מ לפעמים הגזירה משתנה בהם וכדאמרי' בפרק מי שמתו דלפעמים נגזר רע על רביעה ראשונה וטוב על רביעה שניה. ופעמים בהיפך:

אם בא עני לידך. דזרע זרעך בצדקה מיירי. ע"ד זרעו לכם לצדקה:

בשחרית תן לו כו'. שמא בבקר לא היה צריך לו וברמאות שאל ממך ובערב צריך לו. או שמא בבקר היה העני רשע ולא נחשב לך לזכות. או שמא בבקר לא היתה כוונתך טובה ורצויה כמו בערב (מת"כ):

אם למדת תורה בנערותך כו'. ר"ל כי מה שעיין האדם בו בנערותו אם שוב בא מעשה על ידו בזקנותו לא יסמוך לחתוך הדין ע"פ עיונו הקודם אלא יחזור ויעיין. שלפעמים ימצא שטעה בעיונו בנערותו. ופעמים יהיה עיון הנערות יותר מכוון. ואז יחבר ב' העיונים ויבחר. ופעמים ששניהם כאחד טובים שעיון הנערות נאה ובזקנה יוסיף בו חידוש מה (יפ"ת):

עשה לך תלמידים בזקנותך פי' תוסיף ותחדש תלמידים בזקנותך על הראשונים שיש לך:

בפרק אחד מתו בין פסח לעצרת:

שהיתה עיניהם צרה כלו' שהיו שונאים זה לזה ולא היו רוצין לההנות זה לזה בלמוד. ולכן האחרונים שהוזהרו אמר שמלאו כל א"י תורה. ובפ' החולץ אמרו מפני שלא נהגו כבוד זה לזה: