עץ יוסף על בראשית רבה ס:ה

מוכת עץ שנתקע לה עץ באותו מקום ונשרו בתוליה:

הא אם נבעלה מעץ בתולה. דבתר דכתיב בתולה ואיש לא ידעה למה לי אלא דה"ק בתולה לפי שאיש לא ידעה:

הא אם נבעלה מעץ אינה בתולה מפרשי קרא דתרתי קאמר בתולה שלא נבעלה מעץ ואיש לא ידעה כמשמעה. ואי הוה כתיב בתולה לחוד ה"א מאיש. אבל השתא דכתיב נמי ואיש לא ידעה אייתר לשון בתולה לומר אפילו מעץ:

לא נבעלה אשה כו'. וה"ק איש לא ידע אשה כידיעת רבקה שהיה ממהול לשמונה. ולפ"ז הכתוב בשבח יצחק קא מיירי שלא נזקק רק לרבקה וכתב המת"כ וצ"ל שילידי ביתו של אברהם לא היה אחד מהם נימול לשמונה:

א"ר יוחנן ממשמע כו'. בירו' דכתובות גרסי' לה בשם ר' יצחק בן אליעזר:

לא תבע בה ר"ל דקמפרש ואיש לא ידעה שלא ידע והכיר בה אדם מעולם כי מאת ה' היתה זאת. כי אילו ידעו ממנה בודאי היו לה הרבה קופצים בהיותה טובת מראה מאד. לכן היה סיבה מאת ה' להעלים ממנה עין הרואים באשר מעולם לא יצאה חוצה. כי אם בפעם הזאת. ובכן נתקיים בה מאמר הכתוב כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים:

מיד עלו דלא ה"ל למימר אלא ותמלא כדה ותעל אלא לרמוז שגרמה להעלות המים כנגדה:

את סימן לבניך שכל מעשה אבות סימן לבנים: