עץ יוסף על בראשית רבה נח:ד

אשכול כדכתיב ויבואו עד נחל אשכול:

וממרא דכתיב ממרא קרית הארבע ונקרא ממרא ע"ש ממרא אהובו של אברהם כדאיתא בתנחומא:

קרית ארבע חברון דכתיב ושם חברון לפנים קרית ארבע. ונקראת קרית ארבע ע"ש שדרו בה ד' צדיקים כדלקמן. וחברון על שם אברהם שהוא חבר נאה כדלקמן פ' ע"ד וחברון הוא נחל אשכול מדכתיב ויעלו בנגב ויבא עד חברון וגו' וכתיב ויבואו עד נחל אשכול וגו' דהיינו חברון שנקראת אשכול ע"ש העתיד על אודות האשכול שעתידין ישראל לכרות ממקומו:

ד' צדיקים ענר אשכול וממרא דמכיון שהיו בעלי ברית אברהם צדיקים היו. ואע"ג דענר ואשכול היו משיבים אותו מאחרי ה' במצות המילה כדלעיל סוף פ' מ"ב כוונתם היה שלא יסתכן אברהם ולא יעצוהו שימרה את דברו אלא שיבקש מה' לוותר לו על הדבר (יפ"ת):

ומלו בה ד' צדיקים כו'. מדדקדק לומר והמה בעלי ברית אברהם בא לרמוז על העתיד שנכנסו במסורת הברית ברית מילה ע"י אברהם (נזה"ק) דלאחר שראו שאברהם לא נסתכן נימולו גם המה אתו:

אדה"ר דאע"ג דחטא. צדיק הוה כדאיתא בפרק עושין פסין שעשה תשובה:

ועל שם בעליה הוא כמו ד"א:

שמשם יצא אברהם כו'. כלו' לפי שנתפרסמה גבורת אברהם ברדיפת ד' מלכים. היו מיחסים הארץ שיצא משם אז אליו. וקראוה קרית ארבע כלומר קרית מלך רב כנגד ד' מלכים:

שהיא עולה בקורנסין. הוא כמו דבר אחר. וקורנסין פירושו גורל כי הגורל היה ד' פעמים שבתחלה עלתה בגורל כלל העיר בכלל גבול בני יהודה. ושוב נתיחד ממנה חלק כלב. ושוב עלה הגורל על הנשאר ממנה ליתנה למקלט ללוים בכל הערים שנתנו לכלל הלוים. ושוב כשבאו לחלק הערים ללוים לבני אהרן ולשאר בני קהת ולבני גרשון ומררי עלתה עיר חברון בחלק הכהנים בני אהרן (יפ"ת):

והוא אחד מן ד' מקומות מגונים כו' ופי' קרית ארבע אחד מארבעה המגונים:

ונפת דור תיבת דור כאן מיותר (ידי משה):