עץ יוסף על בראשית רבה נח:ב

וכי אין אנו יודעים כו'. ומאי קמ"ל קרא בהא:

הוא מזריח שמשו של צדיק אחר. וממילא תמיד אין העולם חסר מצדיקים ששתל הקב"ה בחסדו צדיקים בכל דור ודור כדי לקיים בהם העולם. ואע"פ שיראת שמים אינה בידי שמים. מכל מקום הקב"ה יודע מעשה הצדיקים העתידים קודם לידתן. ואין זה ביטול הבחירה שהידיעה של הקב"ה אינה מכרחת:

נולד רבי וקראו עליו וזרח השמש. ר"ל שקראו עליו כשגדל וניכר בעולם וזרח השמש ובא השמש שנולד תמורת ר"ע:

יום שמת רבינו נולד כו'. עיין פרק י' יוחסין. ועיין ביפ"ת:

יום שמת ר"א בר אהבה נולד ר' אבון. בקהלת רבה ובאגדת שמואל הגי' נשתנה:

קח לך את יהושע וגומר. וסמכת את ידך עליו וגו' ונתת מהודך עליו וגו' שנתן בו כח להנהיג את ישראל:

שנאמר וילכדה עתניאל בן קנז. וכדאיתא בפרק ב' דתמורה אלף וז' מאות ספיקות של ג"ש ושל קלין וחמורין ושל דקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. ואעפ"כ החזירם עתניאל בן קנז בפלפולו שנאמר וילכדה עתניאל בן קנז. וזה היה בחיי יהושע:

ונר אלהים טרם יכבה. ר"ל קודם שיכבה נרו של עלי (ע"ד נר אלהים נשמת אדם) ושמואל שוכב בהיכל ה' למלאות מקומו. ואע"ג שאין המקרא יוצא מידי פשוטו רמיז ביה נמי לזריחת שמשו של שמואל טרם שקיעת שמשו של עלי:

אר"י כהדא עגלתא תמימתא. כל זה מיותר (ידי משה ויפ"ת):

בתחלה הנה ילדה מלכה כו' סמיכות הכתובים קדריש שמתחלה כתיב ובתואל ילד את רבקה ואח"כ כתיב ויהיו חיי שרה. לומר שאחר שבאה רבקה בעולם הממלאה מקומה של שרה מתה שרה: