עץ יוסף על בראשית רבה נה:ח

אהבה מקלקלת השורה כו'. כלו' מחמת אהבה ושנאה האדם עושה מה שאין דרכו לעשות. כאברהם ובלעם שחבשו חמוריהם בעצמם אע"פ שהיה להם כמה עבדים בהיותם גדולים וחשובים ולא היה דרכם לעשות כן (יפ"ת):

תבא חרב יד כו'. זכות החרב שאחז בידו לשחוט את בנו הועיל להציל מחרב יד פרעה שאמר אריק חרבי כו':

נהגו בדרך ארץ שלא יצא אדם חשוב לדרך בפחות משנים מטעמא דלקמן בויק"ר פ' כ"ו ע"ש דק"ל מ"ט הוליך עמו ב' נעריו אחר שהולך הוא לעקוד את בנו ולא רצה שיראו בו. שהרי אח"כ אמר להם שבו לכם פה עם החמור. וכן בשאול אחר שהלך הוא אצל בעלת האוב בהחבא היה לו למעט באנשים כל שאפשר לזה אמר שנהגו בד"א שאין לפחות משנים (יפ"ת) ועיין מ"ש בבמד"ר פ"ך ובתנחומא סדר אמור:

בשכר ב' בקיעות כו'. וכה"ג נמי א"ר בניה לקמן ש"ר פ' כ"א שנבקע הים בזכות אברהם אלא דהכא מפרש שהיה בזכות בקיעת העצים מדה כנגד מדה נדרש ויבקע עצי עולה לרמוז לבקיעת הים שבזכות זה נבקע הים (נזה"ק). ודייק ב' בקיעות דכתיב עצי לשון רבים (מת"כ):

דייך עד כה פי' די לך לדרוש זה שהיה בקיעת הים כנגד בקיעת העצים. אבל לא לדמות מכל צד כי בקיעת עצי העולה היא בטבע. ובקיעת הים דרך נס. אלא אברהם לפי כחו והקב"ה לפי כחו:

ניתן לו שכר קימה ושכר הליכה. דאל"כ ויקם וילך למה אלא ללמדך שנתן לו שכר שניהם לחיבת הזריזות של המצוה: