עץ יוסף על בראשית רבה נא:ח

שנתכלה העולם ואע"פ שראו שנמלטה צוער בעוד חברותיה נהפכות. חשבו כי בצאת אביהם משם נשחתה ולא נשארו אלא הם לבדם לחיות זרע:

ונחיה מאבינו בן אכ"כ. דהו"ל למימר בן בהיות עיקר מבוקשתם לבן לחיות זרע על ידו אף כשימות הזקן. אבל בלידת בת אין להם תקנה לכך דרש שנרמז בזה על משך זרע העתיד הוא מלך המשיח. ששם זרע הונח גם על בניו ובני בניו הרחוקים עד סוף כל הדורות. והיו כמתנבאות ואינן יודעות מה (נזה"ק):

שהוא בא ממקום אחר. דריש זרע מלשון זרות. וזהו מלך המשיח שבא מפסול משפחה ממואב (מת"כ):

בקומה ידע שהנקוד עוקר המלה כמאן דליכא. שכאשר הפיג יינו הרגיש קצת במעשה שעשה בשכרותו ולא חקר בדבר. ובגנותו דבר הכתוב שעם שהרגיש בדבר לא נזהר שלא לשתות בלילה השניה. ולכן לא נקוד בקומה ב' שאין נפקותא מידיעתו בלילה הב' דמאי דהוה הוה (יפ"ת):

היו מחביאין אותו במערות והמערות הללו היו משל אנשי סדום ועמורה כי היה ההר סמוך להם. וכאשר מתו כולם זכו בהם לוט ובנותיו מן ההפקר ולא היה גזל (נזה"ק):

דוגמא של עוה"ב. לימות המשיח. לרמוז שעתיד משיח לצאת מהן (נזה"ק):