עץ יוסף על בראשית רבה נא:ב

משל לב' מדינות כו'. דק"ל מ"ש בסדום שהמטיר אש וגפרית עליהם מן השמים ואילו בארם נהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית. ע"ז השיב שהוא משל לשני מדינות כו' תשרף אחת (שמרדה ביותר) משלה שהוא עגמת נפש ביותר במה שנשרפת אף משלה. ואחת (שלא מרדה ביותר) תשרף מטמיון פי' מתוך אוצר המלך. כך להלן בארם שהרשיעו ביותר ששרפו את ביתו. לכן ונהפכו נחליה כו' ברם הכא בסדום שלא מרדה כל כך וה' המטיר על סדום וכו' (נזה"ק):

א"ר אבין לשפחה כו' שהשי"ת יביא הטוב והרע מהשמים כענין השפחה שהוציאה מתנור טוב ורע (יפ"ת):

בא בנה ורדת כצ"ל (א"א) שהסדומיים היו עומדים לחמה ולבנה ולכל צבא השמים כדלעיל סוף פרשה הקודמת:

זה גבריאל שהוא שרו של אש. והוא נשתלח להפוך את סדום כדאיתא לעיל פ"נ ונקרא גבריאל בשם רבו משום שנקרא השליח בשם השולח כמו שכתב הרמב"ן גבריאל הוא הממונה על הדין והעונש:

מאת ה' מן השמים זה הקב"ה שלפעמי' ברבות הרשע אז גם מדה"ר מסכים לעונש וזהו מאת ה' אף שהוא מלא רחמים:

וה' הוא ובית דינו. שהוי"ו תוס' הוא כמו פלוני ופלוני (רש"י). כי נתגבר הדין על הרחמים ומסכים מדה"ר למדה"ד להענישם. ואע"ג דגבריאל ע"כ שולח להפוך את סדום. פירושו וה' המטיר שהסכים הוא ובית דינו להמטיר גפרית ואש על ידי גבריאל שהוא הפועל הקרוב בזה:

אמר ר"י בתורה כו'. נראה דבשיטת רבי אלעזר אמרה. דמשום דלא תיקשי ליה דפירש וה' קודש אם כן מאתו מיבעי ליה לזה אמר דעביד קרא דמשתעי הכי (יפ"ת):

שההדיוט מזכיר שמו. לפי שהזכירו שמם תמורת הכנוי. ולכן כשהגיד הכתוב דבריהם אע"פ שכבר הזכיר שמם הזכירם שנית לפי שהזכיר סגנון דבריהם. ונמצא שהזכיר שמם בלי צורך. כן השי"ת הזכיר שמו תמורת הכנוי (יפ"ת):

את בן המלך אכ"כ אלא את שלמה בני. ט"ס הוא וכצ"ל את עבדי אכ"כ אלא את עבדי אדוניכם (יפ"ת):

ואת תמיה שהקב"ה מזכיר שמו שני פעמים כו'. וא"ת מה ראיה מהדיוט שלא ידקדק בלשונו ללשון התורה. י"ל לפי שהזכרת השם הוא דרך גדולה. ולכן מכ"ש יצדק זה בהקב"ה (יפ"ת):