עץ יוסף על בראשית רבה מט:ד

זו הובריא כלו' סעודת הבראה שמנחמים בה אבלים. ודרש מל' דרך כענין תנחומי אבלים ובקור חולים שהוא בהילוך ונקרא דרך ה' והוא בכלל צדקה וגמ"ח שבגופו. והערוך גרס זו הווכריא בל"י זריזות וחריצות עכ"ל. ואפשר שכוונתו ע"ד דרש חז"ל אין צו אלא לשון זירוז ודריש מאשר יצוה שהוא להיות זריזין במצות:

הוה אכיל ושתי ואזיל. אחר אכילה ושתיה הלך לו ולא פרע לו כלום:

והיה אומר כו'. אברהם לאותו אורח תן לי מה שיש עליך בעד המזונות שאכלת. ואמר האורח אמור אתה כמה יש לך עלי:

קסיט פי' כלי של חרס או מתכת או מכל דבר. פלרין פרוטות:

ליטרא דקופר פי' ליטרא בשר:

ריפתא לחם:

מאן יהיב לך כו'. מי נתן לך מעולם במדבר בשר ולחם ויין:

מן דהוה כו'. משהיה רואה האורח הצרה ההיא שהוא מיצר לו היה מברך:

אליו לא נאמר. שאז היה פירושו שדבר לו ה' מה שיהיה לבניו אבל עליו משמע שדבר לצרכו ובעבורו והא כתיב ודור רביעי ישובו הנה. אלא לפי שהעמיד בנים צדיקים ות"ח כי הבן נתח מהאב ושורש מנפשו ואחרי שבנו חי והוא יגע בתורה שזהו חיי הנפש א"כ הוא ממש בחיים והרי הוא כאילו דבר עליו (נזה"ק):