עץ יוסף על בראשית רבה מח:ג

הות מכתשא היתה מריבה עם שפחתה:

אכחשה היה מוכיח אותה ומכחישה לאמר שהדין עם האמה:

מפני מה כו'. מפני כבודה לא היה לו להוכיחה ולהכחישה בפניה:

לא כך אמר איוב. שמ"ש בריבם עמדי. היינו אשתו ע"ש הכתוב האשה אשר נתת עמדי. ור"ל לא כך אמר איוב כו' בריבם עם אשתי. שעם היותה אמה משועבדת לרצון גבירה. מ"מ אין למאוס משפטה יותר מהראוי:

זה אברהם שענין זה נתקיים גם באברהם שלא מאס במשפט עבדיו דהיינו מילה דאיקרי משפט כדלקמן ויק"ר פ' כ"ו והענין שאברהם היה זריז ומהיר יותר בתיקון מצות מילת עבדיו שהוא מל כולם בעצם היום הזה. אע"פ שעדיין היה חולה מכאב מלתו והיה לו הדבר לעמל ולטורח:

אילולא שעשיתי כן אלא הייתי מעכב מילת עבדי איזה ימים עד שבאתי לבריאותי לא היתה קדושת השכינה מתגלה עלי אלא במקום שאתבודד בו אני לבדי בשדה. אבל עכשיו שנימולו כולם נגלה עלי הקב"ה באלני ממרא שהוא אהלי וחצרי (נזה"ק):