עץ יוסף על בראשית רבה מו:ה

נשבע ה' כו'. ובאברהם מיירי שע"י שחטא מלכי צדק נתן הקב"ה הכהונה לאברהם כדלקמן בויק"ר פ' כ"ה:

אם ימול מן האוזן. דכתיב ביה ערלה וכן מן הפה וכן מן הלב וכדאמר ר"ע:

מן הלב אינו כשר. אגב שזכר כל הערלות זכר ג"כ ערלת הלב אע"פ שאין שייך בו תיקון כי הלב בנקיבה דקה ימות:

ערלת הגוף שאין שייך מום בעור יתר:

ונאמר ערלה בגוף וערל זכר. לא גרסינן לה וכן בויק"ר פ' כ"ג ליתא דאי קים לה לר"ע דערל זכר היא ערלת הגוף לא הוה צריך להיות מתמיה:

מקרא אמר ובן שמונת ימים. צ"ל נגדא אמר כתיב ובן שמונת ימים כו' א"ר תנחומא מסתברא דנגדא. וכן הוא בויק"ר:

מהיכן ימול ויהיה יכול לחשוב ולדבר ולשמע זו ערלת הגוף כצ"ל (א"א):

וכי יש ערל נקבה. ולמה ליה למימר וערל זכר. הלא כבר כתיב המול לכם כל זכר. אלא להורות מקום המילה. ועי' בפ' קדושים שם הבאתי גי' הנזה"ק ופירושו: