עץ יוסף על בראשית רבה מה:ז

באורחא דחלוצה וכן הוא בתרגום ירושלמי כאן והוא שם מקום בא"י:

מתלא אמר כו' המשל אומר אם אמר לך אדם אחד אזנך של חמור הם אל תחוש לדבריו. אבל אם שנים אומרים לך כן תכין לך פרוכי והמעריך גרס פרומביא. אף כך מתחלה כאשר אמר אברהם הנה שפחתך בידך לא השגיחה באומרה שכבר היא נעשית גבירה אמנם אחר שגם המלאך אמר לה כזה הגר שפחת שרי. מאז גם היא נתנה תודה שהיא גבירתה. והאריך הכתוב להורות מוסר זה שיבטל אדם דעתו מפני דעת שנים:

כמה מלאכים נזדווגו לה. דמדנאמר בכל מאמר מלאך ה' ודאי כל מאמר היה על ידי מלאך אחר. ולכך בא לבאר כמה מלאכים נזדווגו לה:

חמשה שבכל אמירה היה מלאך אחד. ויש פה ד' אמרות ומקודם נאמר וימצאה מלאך ה' הרי ה':

רבנן אמרין ד' דהיינו בכ"מ שנא' מלאך. ובאמירה קמייתא דלא כתיב מלאך קאי אוימצאה מלאך ה' דכתיב לעיל מיניה:

ציפורנן של אבות. הציפורן הוא דבר יתר באדם וחוץ לגופו והבטן הוא עיקר האדם. והגר שהיתה כיתר בבית אברהם זכתה מה שלא זכו הבנים והרי שמעלת הראשונים יותר טוב ממעלת החשוב שבאחרונים:

צופיה הליכות ביתה. דורש באברהם ושרה במדרש משלי:

צופים היו פי' נביאים היו כד"א צופה נתתיך: