עץ יוסף על בראשית רבה מד:יד

לא כקורא תגר. כלו' שלא היה מחוסר אמנה כמסתפק ואינו מאמין ח"ו בהבטחת השי"ת. אלא א"ל באיזה זכות כלו' שנתיירא שמא יגרום החטא לבטל ההבטחה ולגרשם מן הארץ. וע"ז השיב לו הקב"ה בכפרות שאני נותן לבניך כלו' בזכות הקרבנות המכפרים עונות. וע"ז אמר קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו' לרמוז לכל מיני כפרות המכוונים ומכפרים לכל חטא ואשם הן בשוגג והן במזיד הן יחיד והן רבים:

בכפרות שאני נותן לבניך. ועיין בפרק בני העיר. ולא אמר אלא להאריך קצת. אבל בבואם בחטא בשיעור מופלג כמו שבאו בזמן הבית לא יועילום. כי החפץ ליי' בעולות וזבחים (יפ"ת):

שלשה מיני פרים כו'. ופי' עגלה משולשת ג' עגלים. ועז משולשת ג' שעירים. וכן איל משולש (עיין מזרחי):

על כל המצות אשר לא תעשינה והוא פר העלם דבר (מת"כ):

שעירי רגלים שעירי ר"ח. וברש"י כתב שעיר הנעשה בפנים ושעירי מוספין של מועד כו':

ושעירה של יחיד חטאת יחיד בעכו"ם. ועיין בתוספתא שם:

וכבשה של יחיד אע"פ שאינו איל. הוא ממין אחד:

ועשירית האיפה לא הראה לו. אפשר לומר הטעם לפי שעשירית האיפה בא בדלי דלות שהוא פורענות קשה לפיכך לא רצה לצערו. ולרבנן נמי מהאי טעמא לא נאמרה בהדיא אלא ברמז (יפ"ת):

ואין מבדילין בחטאת העוף. והיינו ואת הצפור לא בתר דחטאת העוף הוא שהראה לו. ופי' לא בתר שלא הבדיל בסימנין אלא שחט אחד או רובו לבד כדין חטאת העוף: