עץ יוסף על בראשית רבה ד:ה

הרקיע דומה לבריכה שכשם שהבריכה נושאת המים. כן הרקיע שהמים עליו דומה לבריכה שאע"פ שהם תלוים באויר ואינן על הרקיע. אחר שהם סובבים עליו קרי הרקיע בריכה (יפ"ת):

ולמעלה מן הברכה כיפה כדאמרינן פ"ק דתענית כמין קובה יש לרקיע שממנה גשמים יורדין. פי' שהמים עומדים כאהל שיש בו חלל (יפ"ת):

ומחמת הבריכה (הכיפה) מזעת שע"י אשו של רקיע מתחממים המים. והם יורדים לתוך מים המלוחים. פי' שהטיפות האלו נופלות מאחורי כיפת הרקיע בתוך ים אוקיינוס לצורך הגשמים והעבים שואבים מהים בעת המטר מאותן טיפות המתוקות. לא ממי הים שהם מלוחות. שאותן הטיפות אינן מתערבות עם מי הים. שמעשה נסים יש בדבר:

ירדנא עבר ביומא דטבריא ולא כו' שמי הירדן מתוקים ומי ים טבריא מלוחים ועובר בתוכן ואינו מתערב וניכר בתוכן ששואבים ממנו המתוקים (יפ"ת):

מעשה נסים יש בדבר איידי דקאמר שאינן מתערבים עם המלוחים ויראה קשה הציור. לזה אמר דלא יפלא שהרי מעשה נסים יש בדבר המטר שלא יתערבו הטיפות זו עם זו. וא"כ ה"נ במלוחים (יפ"ת). ועוד מעשה נסים יש בדבר אדם כובר חטים כו':

אדם כובר חטים בשוח"ט מזמור י"ח הלשון נוטל כברה וחושר שתים ושלש אצבעות כו' וכלשון חשרת מים וכדלקמן פי"ג. וכן הגשמים יורדים כמו מן הכברה וחושרין אותה כמין כברה:

מהלך כמה שנים שמן הארץ עד לרקיע ת"ק שנה:

ואין מתערבין שנא' (איוב ל״ו:כ״ז) כי יגרע נטפי מים. מהו יגרע שהוא ממניען אלו מאלו כמה שנא' (ויקרא כ"ו) ונגרע מערכך. רבי יודן בר' שמעון אומר שהוא מורידן במדה שנאמר (איוב כ״ח:כ״ה) ומים תכן במדה. כעוביה של ארץ כצ"ל. (א"א) וכן הוא בירושלמי פרק הרואה. ופי' שהוא ממניען אלו מאלו שמפריד הטיפות אלו מאלו שלא יתערבו. ורבי יודן אמר שהוא מורידן במדה הא נמי מכי יגרע דריש לה. אלא שמביא ראיה מפורשת שהן יורדין במדה ממים תקן במדה. דמהשתא אמרינן דכי יגרע נטפי מים רמיז נמי אהא (יפ"ת):

כעוביה של ארץ כו' שהקב"ה השוה העליונים לתחתונים להיות שניהם במדה ושיעור אחד מבלי תהיה שאת לא' מהן בשיעורן אבל רב אחא שאמר כטס ורבי יהושע שאמר כשתים ושלש אצבעות ס"ל שאין שיעורן שוה:

כטס הזה שעוביה של רקיע כטס הזה. וכמ"ש לעיל מפסוק וירקעו את פחי הזהב (רש"י):

כשתים ושלש אצבעות צ"ע מנין לו. וז"ל הירושלמי ריש ברכות תני בשם ר' יהושע עוביה של רקיע כשתי אצבעיים. מילתא דרבי חנינא פליגא דאמר ר' אחא בשם רבי חנינא תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק מלמד שהם עשויים כמין תרקיע. פי' כמין דבר של רקיע. וכמ"ש כאן כטס הזה והטס חזק ודק:

ר' שמעון בן פזי כו' גם הוא סובר דשמים וארץ אינן שוין בשיעורן. וממילא אפשר לומר דגם המימות אין שיעורן שוה. ולכך דריש דהמים העליונים יתירים על התחתונים שלשים כסוסטאות (נזה"ק):

כסוסטאות בלשון יון מדה מחזקת הין (מוסף הערוך) ועיין בערוך ערך קס"ט. ופסחים דף ק"ט (ורש"י פי' שהוא מדת קלאפט"ר בלעז):

בין מים למים כו' דה"ל למימר ביניהם. וקאמר בין מים למים למ"ד בין מים למים. שלשים מידות. וממילא הוא שהעליונים יתירים (יפ"ת):

מחצה על מחצה דס"ל דהקב"ה משוה שיעור העליון לתחתון. והיינו כמ"ד דכעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע (נזה"ק):

מחצה על מחצה וזהו בין מים למים שהם שוים כעליונים כך תחתונים. ואינם יתירים כלל. ודעת רבנן כדעת רבנן דלעיל: