עץ יוסף על בראשית רבה לט:ו

פתח. אהבת צדק כו'. מייתי זה לתרוצי יתורא דלך לך:

חלילה לך כו' נשבעת כו' מערים על השבועה. דמצינו לשון זה בחילול שבועה לא יחל דברו:

נשבעת ואמרת כמ"ש אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ:

מבול של אש אתה מביא. גם זאת חלילה לך אחר שגם זה הוא כליה מאי נ"מ בזה:

השפט כל הארץ לא יעשה משפט. דריש דה"ק מי שהוא שופט כל הארץ כמוך ראוי שלא יעשה משפט שהוא דין גמור שאין העולם מתקיים בדין גמור. אלא צריך לשתף דין ברחמים:

אין דין פי' אין מקום לדין גמור בלא רחמים:

אין עולם א"א לעולם להתקיים:

תופש החבל בתרין ראשין. מי שרוצה לקרב אליו דבר רחוק צריך לקשור ראש האחד של החבל באותו דבר והראש השני בידו. אך אם תופס שני ראשי החבל בידו לא ישיג מבוקשתו לעולם:

את בעי עלמא כו'. אתה רוצה העולם ותרצה גם דין דקושטא בלי וויתור קצת. ועיין בויק"ר פ"י:

סב לך כו'. קח לך אחד מהן שאם אין אתה מוותר מעט לפנים מן השורה אין העולם יכול להתקיים:

אברהם אהבת צדק כו'. פי' אהבת לצדק את הבריות ושנאת מלחייבין. ופירושו אהבת לצדק את הבריות אם ימצא להם זכות. ושנאת מלחייבם אף אם לא ימצא להם זכות. שהרי בקשת להטות עליהם חסד וגם בקשת לזכותם מפני השבועה (יפ"ת) ומזה ראיתי טוב לבך מאד. ע"כ זכית לנבואה הנקראת שמן ששון כי אין שמחה למעלה משמחת השגה וקבלת השפע:

אלא עמך וזהו שאמר לך לך לומר לך לחודך היה דבור הנבואה כדלעיל סי' ד':