עץ יוסף על בראשית רבה לט:יב

בכבוד של צדיק וכמו שהיה הענין אצל ירבעם עם הנביא שיבשה ידו כששלחה על הנביא ולא יבשה כשהקריב על המזבח:

ובוזי יקלו על ידי אחרים. הכא משמע דזו קולא היא ובבמדבר רבה פ"ח ובחלק משמע איפכא. ועיין נזה"ק מה שמתרץ:

יקלו ע"י אחרים הקו"ף פתוחה פי' יהיו נקלים ע"י אחרים ולא כתיב אקללם:

תניא אלו ברכות כו'. וברכה מל' ויברך על ברכיו לומר שישחו בברכה שהוא נזכר בתחלה ובסוף. ואע"ג שהשחייה מתקנת חכמים. יש לומר דברה"ק התקינו (יפ"ת):

באבות תחלה וסוף מהכא משמע משום כבוד אברהם שמשתחוים לה' שבחר בו. ובמודים מפני שדרך הודאה בהשתחוואה. ובשים שלום כורע ופוסע לאחוריו. ועיין ברש"י עוד טעמים:

שלא ישחה דחיישינן ליוהרא (יפ"ת):

כה"ג תחלת כו' פרש"י כל מה שהוא גדול ביותר צריך להכניע עצמו יותר:

ונפסח נעשה צולע שהוא דבר קשה למי שאינו רגיל בה. ומ"מ נתרפא דלא קשה כולי האי. אבל לוי בר סיסא שהראה בריכה דקשה טפי לא נתרפא. ונראה דהיינו קידה כדאמר בפרק החליל (יפ"ת):

ולא נתרפא על שהטיח דברים כלפי מעלה כמ"ש בגמ':

הגשמים בזכותך שפי' בא בזכותך. שיהיה הברכה בכל העולם בזכותך. ומשום דטל ומטר אבי כל הצלחות העולם כדלעיל פרשה ל"ג נקטינהו הכא (יפ"ת):

הה"ד ויודע הדבר מילתא באנפי נפשה היא ובעי למדרש ונברכו בך כדבסמוך (יפ"ת):

מזקנים אתבונן כו'. פי' מזקנים אתבונן לשמירת המצות שהם יורו דרכם. וכן למד מרדכי מהראשונים מיעקב ויוסף ודניאל שגמלו חסד למלכים:

יוסף גילה לו חלומו דניאל גילה לנבוכדנצר את חלומו. כצ"ל (א"א):

אמר הקב"ה כן אמר מרדכי:

ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך. צ"ל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. והוא בפרשת עקידה (נזה"ק):

אין תימר כו'. אם תאמר שנתברכו שיהיו עשירים הרי כבר הם עשירים יותר ממנו ולא מסתבר שיעשירו בזכותנו והם יותר עשירים ממנו:

והן נשאלין בזמן הנביאים הם שואלים לנביאים כמו נבוכדנצר ובלשצר לדניאל. ואף לדורות נמצא לפעמים צדיק יחיד בדורו שרה"ק שורה עליו לגלות דבר נעלם ונסתר למלכים (יפ"ת):