עץ יוסף על בראשית רבה לו:ד

שלא במידה מדכתיב מן היין דה"א הידיעה להגדיל הענין (יפ"ת):

בו ביום נטע מדקאמר ויטע כרם וישת ויתגל דרשינן שהכל ביום אחד שהקיש זה לזה מה זה ביומו אף זה ביומו (יפ"ת):

ויגל אכ"כ והיו"ד בחירק כמו יגל יבול ביתו. אלא ויתגל שהוא מרבה בבנין המלה לרמוז שהרבה בגלות. ודריש ויתגל לשון גלות:

גרם גלות לו ולדורות. שנמשכו אחריו דורותיו בשתיית יין הרבה שמעשה אבות ירושה לבנים:

עשרת השבטים רמז בתיבת אהלה שעשרת השבטים נקראו אהלה כמ"ש ביחזקאל כ"ג ד' ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה וגו':

גם אלה ביין שגו. בריש הענין כתב הוי עטרת גאות שכור אפרים וגו' הם י' השבטים ואח"כ כתיב וגם אלה ביין שגו לרבות שבט יהודה ובנימן. ועיין באס"ר:

אהלה של אשתו שבא לשמש מטתו כדמפרש ואזיל רב הונא שמתוך שבירתו לא היה לו כח כראוי לשמש מטתו אך בשכרותו לא השגיח בחליו ונתאוה לאשתו ושימש מטתו ולא נזהר ונתבזה:

כתיב בה ווי"ן י"ד פעמים. כו' ובפרק ז' דסנהדרין אי' י"ג ווין נאמרו ביין ולא חשיב שם ויאמר ארור כנען. ועיין ברש"י שם הטעם. וכתב המהרש"א שם שהי"ג וי שזכר הם בי"ג תיבות שהם כולם פעולות ולא שמות ומלות כמ"ש התוס' דויפת לא קחשיב לפי שהוא שם: