עץ יוסף על בראשית רבה לא:יד

רוב מכנסו דבילה. בא לפרש דברי ר' אב"כ שרוב מכניסו דבילה לפי שהוא מאכל אדם ומאכל רוב הב"ח:

רוב מכניסו דבילה. ר"ל אמר הכניס עמו זמורים לפילים חצובות לצבאים זכוכית לנעמיות. ראב"כ אמר הכניס עמו זמורות לנטיעות. כצ"ל וכן הוא לקמן פ' ל"ו סי' ד'. ור"ל שרבי לוי פליג ואמר הכניס כו' כלו' שהכניס מזון מיוחד לכל מין ואפילו לפילין וצבאים ונעמיות דלא שכיחי בישוב לכל אחד הצריך לו. והיינו דכתיב מכל מאכל אשר יאכל:

זמורות לפילים זמורות של גפן להאכילם לפילים. וכן חצובות להאכיל לצבאים. וכן כולם. חצובות מין עשבים שנקרא אדרא ובו תיחם יהושע ארץ ישראל:

זמורות לנטיעות כו' למר כל מאכל דקרא דוקא לצורך זרעים. ולמר לצורך מאכל בתיבה נמי (יפ"ת):

לנטיעות לכשיצא מן התיבה יטע מהם כרמים וכן יחורים הם הענפים מן התאנים ליטע מהם תאנים. וכן גרופית הם הענפים מן הזיתים לנטוע מהם זיתים:

דבר שהוא לך ולהם דהיינו דבילה שהוא מין אחד שהוא מאכל לו ולהם. ועל דעתיה דר' לוי שלכל אחד מין מיוחד פי' לך ולהם אתה עיקר כו' שמתחלה תשתדל בכנוס מאכלך. ואח"כ מאכל הב"ח. שאתה עיקר להם:

אין אדם כונס כו' כלו' למדתך התורה דרך ארץ שלא יכניס אדם דבר אא"כ צריך לו:

זה שיכוין לעשיית התיבה. פי' זה שיכוון ושייך על עשיית התיבה. דהא אח"כ נאמר ויאמר ה' אל נח בא אתה ואשתך וגו' ש"מ דעדיין לא בא אל התיבה. אלא על כרחך זה בנין התיבה: