עץ יוסף על בראשית רבה כח:ט

משפט דור המבול כו' דבחדש השני בי"ז לחדש נבקעו כל מעיינות תהום רבה. ולשנה הבאה בחדש השני בכ"ז יום לחדש יבשה הארץ. התוספות הן י"א יום שימות החמה יתרים על ימות הלבנה:

נטלו דינם שכן משפט רשעים בגיהנום י"ב חדש כדתנן בפ"ד דעדיות:

ואין להם חלק לעוה"ב. כצ"ל וכן הוא בספרים המדוייקים (יפ"ת ונזה"ק) וכן הוא בפ' חלק:

דאמר ר"י בעל המדרש קאמר לה. כלומר דהא דקאמר שנטלו דינם היינו משום מ"ש כל טיפה כו' (יפ"ת):

בעת יזורבו נצמתו בדור המבול מדבר:

זריבתם לחלטנית היתה ופ' הפ' בעת יזורבו שזב עליהם המטר כמו מן המרזב. נצמתו שנחלטו לאבדון עולם (לפי שהיה זב המטר עליהן בחליטה וברותחין) כמ"ד לצמיתות לחלוטין ועיקר הלימוד של החמימות מסיפא דקרא בחומו נדעכו ממקומם בחומו בחמימות:

גם אהבתם כו' מייתי האי קרא לראיה דבני המבול אין להם חלק לעוה"ב. והאי קרא בדור המבול מתפרש. דלעיל מיניה כתיב והמתים אינם יודעים מאומה ואין להם שכר עוד כי נשכח זכרם. והיינו דור המבול שנמוחו מן הארץ בלי זכרון (יפ"ת):

על דברת בכל כו' לזה העתיק על דברת לומר שבי"ת בכל בי"ת הסבה. וענינו שעל סיבת העבירות שעשו בעוה"ז אין להם חלק לעוה"ב (יפ"ת):

ונח מצא חן אתמהא כי נחמתי כי עשיתם משמע דיצירת האדם בכלל שלא לצורך והיכי קאמר תו ונח מצא חן על כן דורש שגם נח בכלל כי נחמתי ורק נח מצא חן בתורת חסד לקרבו אצלו. והיינו בזכות תולדותיו הצדיקים העתידים כדלקמן סוף פרשה כ"ט (נזה"ק):