עץ יוסף על בראשית רבה כד:ה

ראה ויספרה חד שהוי"ו של ויספרה מחבר תיבת ראה לתיבת ויספרה. וכן תיבות הכינה וגם חקרה מחוברים יחד. ועל ענין האותיות והתיבות והפסוקים והפרשיות שייך לומר ראה ויספרה. והכינה וגם חקרה שייך על תוכן הענינים ופנימותם. ורבי אחא סובר שד' תיבות אלו מורים על ד' ענינים. ולמדנו שמנו נראה וכן נעשה בענין קריאת התורה. שלרבנן די בשני פעמים שישנה בתורה. ולרבי אחא צריך ד' פעמים. וזהו שאמר ויאמר לאדם כו' היינו התורה שנתנה למשה:

ראוי היה אדה"ר כו' לפי שהיה יציר כפיו:

מ"ט זה ספר תולדות אדם הוא הספר תורה שניתן עתה לתולדות אדם היה ראוי לינתן מיד ביום ברא אלהים אדם וגו' אלא שגרם החטא (נזה"ק):

שש מצות עיין לעיל סוף פרשה ט"ז:

לא לאדם אני נותן ולפיכך הלמ"ד של לאדם קמוצה דכמה פעמים בא הקמץ תמורת חולם:

שיעמדו ממנו י"ב שבטים מ"ט זה ספר כו'. ר"ל מספר זה כלומר מנין י"ב היה ראוי לו ונתן לתולדותיו דהיינו ליעקב (יפ"ת):

ואיך אני נותן לו י"ב אמר לא לאדם אני נותנן אלא לבניו שנא'. (נזה"ק) דהכא לא שייך כלל קרא ויאמר לאדם. ועיין ביפ"ת ובהאב"א שנדחקו ליישב גירסתינו: