עץ יוסף על בראשית רבה כג:ד

תבען לתשמיש דורש סמוכים שכתוב מיד אחריו וידע אדם עוד את אשתו וילמוד סתום מן המפורש:

למחר המבול בא שידעו שיכלה ה' את זרע קין לשבעה דרות והוא היה הדור הז':

א"ל וכי איש הרגתי לפצעי וכי אני הרגתי להבל שנקרא איש וילד כדבסמוך. לא פצעי ולא חבורתי היא אלא של קין. ואם לקין נתלה ז' דורות. ק"ו למך שבעים ושבעה:

קין הרג שחטא ואעפ"כ נתלה לו ז' דורות. היינו קין חנוך עירד מחויאל מתושאל למך ותובל קין. ונהרג ע"י למך ותובל קין ואני לא חטאתי ק"ו שיתלה לי ע"ז דורות:

ק"ו של חשך שאין לו שחר וטעם דא"כ לעולם לא תתקיים גזירת ה' שכל שיוסיפו הדורות תתחזק טענה זו:

אם איש דמשמע שהיה גדול למה קראו ילד:

איש לאברים שהיה גדול וחזק איבריו כאיש גדול בשנים:

גבי אדם לדון לפניו:

אסיא אסי חיגרתך משל הוא רופא רפא צלעתך תחילה. כלומר קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים. תרגום וירפא ואסי:

כלום פרשת מחוה אלא שלא להעמיד בן. לפי שנגזרה מיתה עליך ועל זרעיך. וכ"ש אנו ראוי שנפרוש שלא יאבד זרענו במבול:

כיון ששמע אדם כן דנפיק מיניה חורבה חזר להתדבק בה שלא להחריב העולם. והיינו דכתיב וידע אדם וגו':