עץ יוסף על בראשית רבה כא:ב

על שדה איש עצל כו'. דורש דבר אחר על הפסוק הן האדם היה וגו':

וקנה כרם קרוי איש כו'. כלומר בתחלת הפסוק מכנהו בשם איש ואדם ואעפ"כ קורא אותו עצל וחסר לב. ע"כ דורש באדה"ר וחוה:

זה אדה"ר וקראו עצל לפי שנתעצל מלעשות תשובה בזמנו קודם שנטרד מג"ע. כי אז היתה קדושת הג"ע מגינה עליו לבל תשלוט בו הקללה:

חסר לב זו חוה שהיתה חסר לב ונתפתית לדברי הנחש:

קמשונים וקוץ כו' פי' מה שנתקללו בקוץ ודרדר תצמיח לך:

כסו פנים חרולים בזעת כו'. נדרש ע"פ האדם עצמו כדכתיב בזעת אפך תאכל לחם והרי הוא כאילו כסו פניו חרולים מרוב העמל:

גדר אבניו נהרסה הוא הג"ע דכתיב וישלחהו ה' מג"ע. כי קדושת הג"ע היתה מגינה עליו כגדר וכחומה ובשילוחו מג"ע נהרס גדר אבניו:

הוה כחד ממנו שאמר דרך קנאה איך היה מתחלה כאחד ממנו בהשגחה העליונה ועתה שב לדעת טוב ורע ונטרד ממעלתו: