עץ יוסף על במדבר רבה ח:ט

אלו הגרים שהם יראי ה'. וכמו שדרשו לעיל סימן ב יראי ה' ברכו את ה' אלו הגרים.

כשם שנאמר בישראל אשריך ישראל כך נאמר בהם. כצ"ל.

שאין לו זכות אבות. רק מיגיע כפו וזכותו.

ושם ינוחו יגיעי כח. שפי' ששם ינוחו הצדיקים שהיו מתייגעים בכחם לעמוד נגד היצר הרע.

אשריך בעולם הזה. שלא יהיה נצרך לבריות רק נהנה מיגיעו. מדה כנגד מדה.

בוקק. פי' ריק שאינו טוען פירות לאכילה. והוא מלשון (הושע י׳:א׳) גפן בוקק ישראל.

מה הזית הזה זיתים לאכילה כו'. כלומר כמו הפרי הזה ועציו אין בו דבר שלא יהיה לתועלת ולטובת העולם אף שהטובות אינם שוות. יש טובה מרובה ולאלתר. ויש לאחר זמן לייבש. ויש רק להאיר. כן בניך יש תלמידי חכמים שהם עיקר השלימות ויש בעלי משנה שיגדלו אחר כך בתלמוד. כי מן המשנה יבוא ללמוד התלמוד. וכן בעלי מו"מ וחכמים בענינים המדיניים שהם כשמן הדולק ומאיר לזולתו. כך הם מאירים ומועילים לעולם.

דולק מכל כו'. פירוש אורו מבהיק מכל השמנים.

ואין עליו נושרים כו'. מנחות דף נג ע"ב.

יודע דבר בעתו. כמה דאת אמר ובני יששכר יודעי בינה לעתים לכוון בכל עת ועת שעתו לפי הענין והזמן.

שלבניך יעמיד כו' משולחנך. כלומר ממעשיך הטובים כי זהו השולחן אשר ערך לו. או יש לומר ממעשה הצדקה וגמילות חסדים שמאכיל ומשקה לאין נכון לו. כמו שמצינו באברהם ויטע אשל.

ממקום שהוא מברך כו'. כי ידוע כי רק מציון מקור הברכה וההשפעה הטובה כי שמה השכינה שורה ושם מקור הטובה ומשם יינקו ישראל ולא ממקום אחר.

לעתיד לבא. לימות המשיח כדאמרינן כל ימי חייך להביא לימות המשיח. וכן הוא סוף פרק שני דייני גזרות ובמאמר התחייה להרמב"ם ז"ל (מתנות כהונה).

ישא ה' וגו' וישם לך שלום. ומדת השלום הוא מדה כוללת כי אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום. וזהו וראה בנים לבניך והם יהיו שיתנו שלום על ישראל כי יזכו בכהונה. וזה אי אפשר כי אם בנכדיו.

אלא ותצפנו. לשון יחיד כביכול כאילו הסתירה לו יתברך כי הצילה עבדי ה'. שזהו רצונו וחפצו בעולם.

ואלו הן ברוך בן נריה כו'. בר"ר ריש פרשה ב איתא שם עשרה כהנים נביאים וחשב שם ג"כ יחזקאל ובוזי.

ברוך בן נריה ושריה בן מחסיה. ומצינו שהיו כהנים דכתיב במלכים ב כה שריה כהן הראש. ושריה היה בן נריה בן מחסיה ככתוב בירמיה נא וברוך היה ג"כ בן נריה בן מחסיה (שם לב) ומזה נראה שהיו אחים. ואף דלכאורה משמע דברוך לא זכה לנבואה דכתיב ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש צ"ל שהקדוש ברוך הוא אמר לו שהוא לא יבקש נבואה. אבל מצד החסד זכה לנבואה. ועיין לקמן פרשה י סימן יד ומ"ש שם.

הרי כל שבחו כו'. דקא סלקא דעתך שזה הוא כל עיקר שכרו להיות לו רק מזונות מצומצמים ולא עושר גדול ועל זה אמר שזה הוא דבר קטן. וחשב שאין זה אלא לפי שהגר אינו חביב כל כך בעיני הקדוש ברוך הוא.

א"ל וכי קלה כו'. ר"ל שר"א השיבו וכי קלה היא בעיניך דבר שנתחבט פי' שנצטער בו אותו זקן יעקב המובחר שבאבות. וממנו למדנו ע"כ שאין זה עיקר השכר אלא הוא ברב טוב הצפון לעולם הבא. ואין זה אלא מתנת חנם ולפיכך די אף בלחם חוקו ולא במותרות למען יהיה שכרו שלם לעולם הבא. וכן הוא בגר (נזה"ק).

ובא זה. הגר והושיטה לו הקדוש ברוך הוא בקנה כלומר בנקלה.

לחם זו תורה. דתרתי קאמר קרא. לחם כפשוטו ותורה נמי דאיקרי לחם דהא בהא תליא. שאם אין קמח אין תורה כו' כי התורה היא לחם ומזון הנפש. כמו שהלחם הגשמיי הוא מזון הגוף ואי אפשר להתקיים בלעדו.

זו טלית. פי' סודר דרבנן וסודר זה היה לסימן לסמוכים להיות מורי הוראה לרבים וז"ש זכה לתורה זכה לטלית כי יזכה להיות נוהג שררה על הציבור (יפת תואר) או רמז למ"ש בזוהר שכל צדיק עושים לו לבוש יקר מן האור התורה והמצות שנתעסק בהם ועז"א זכה לתורה זכה לטלית הוא אור טלית העליון (נזה"ק).

שהן משיאין כו'. ולחם היינו עולות כמה דאת אמרת את קרבני לחמי ונקט עולות שהוא הקרבן היותר קדוש שכולה כליל.

לחם זה לחם הפנים. בבראשית רבה פרשה ע גרס ד"א לחם זו לחם הפנים כו' ונראה שכן צ"ל גם כאן. משום דמעיקרא דריש לחם זו עולה והשתא דריש זו לחם הפנים. הרי שהוא דרש אחר.

בגבולין. דליכא קרבן וכיוצא מנין שיהיה לו מתנות מברכת שולחן גבוה. וקאמר שמכל מקום איכא חלה וראשית הגז.

לכך נאמר ואיש את קדשיו לו יהיו כו'. פי' ואת קדשיו במה שמקדש עצמו להכניס את עצמו תחת עבודת ה' אז לו יהיה כל עבודות ה' בקרבנות ובכל הדברים שחשב כאן.