עץ יוסף על במדבר רבה ו:ב

דוגמא דידהו. פי' מה שחפצים בו וקובעין דוגמתו ומגמתו נגד עיניהם ולבם כד"א ועינו כעין הבדולח (מתנת כהונה).

שיעקב חמד את הבכורה כו'. ואף שמסתמא ראה יעקב בנבואה מאחרית הבכורים. מכל מקום רצה שיקריב הוא ובניו הבכורים כל זמן שלא ינטל מהם.

לשם שמים כו'. עיין לעיל פרשה ד סימן ו.

ואין עיניו אלא תחתיו. עכשיו לא דריש זה מעין דוגמא. והוא כמו ד"א (מתנות כהונה).

והנה הנגע עמד בעיניו. וכתיב שם ואם תחתיה תעמוד הבהרת. ושניהם פירושם אחד שהנגע או הבהרת עומדת במראה אחת כמקודם. לכן לא יגרע מצדיק עיניו הוא כמו לא יגרע מצדיק תחתיו. ומהו תחתיו. וקאמר אלו בניו.

ואת מלכים לכסא וגו'. ויושיבם לנצח ויגבהו ואם אסורים בזיקים ילכדון בחבלי עוני.

ויושיבם לנצח שהם היו ראוים כו'. זהו ויושיבם לנצח כי זה הוא מנוחה נצחית שומרי משמרת הקודש במנוחה תמיד ועוסקים בעבודת הקודש במקום קדוש.

וישלח את נערי בני ישראל. מהו נערי הבחורים שבבכורות כדאמר לעיל פרשה ד.

וישא אהרן. וה"ק יתר שאת שהיה ראוי להיות לך יתרון על כל אחיך הכהונה שהיא נשיאת כפים.

זו מלכות. שהיא סגולה אלהית אצל מלכים שנלבשים ביתר עוז בעת זכותם למלוכה. כמ"ש בשאול שנתהפך לאיש אחר אחרי המשחו למלוכה.

זו היא הלויה. פי' זו היא עבודת הלוים. שהיו ראוים הבכורים ליטול. ודרש לנצח בפת"ח תחת הנו"ן וז"ש כמ"ד ויספרו כו' ומעלה וגו' מאלה לנצח על כו'.

קודחי אש וגו'. מאזרי זיקות.

שהם צריכים לפדות עצמן. זה דריש מסיפיה דקרא ילכדון בחבלי עוני. שצריכים ליתן כספם ואבדו מנת חלקם בקדשים ונעשים עניים.

וליתן ללוים. פי' לאהרן ולבניו שהם משבט לוי.

לאהרן שהיה בכור כנגד משה. ולא שהיה בכור ממש. שהרי מרים היתה גדולה ממנו ב' שנים כדאיתא בשמות רבה פרשה א.

לחשך. אומר לך ומלחש באזנך.

ואחר. פי' ואח"כ מנה לגרשון.

לפי שקהת היה מטועני הארון. והקדימו להורות שכבוד התורה הקדימו ודחה לזקנה.

ויצא ממנו אהרן. בני קהת עמרם וגו'.

גרשון היה קודש. ולא קודש קדשים.