עץ יוסף על במדבר רבה ד:יז

שאורג כו'. אפשר שהוא מלשון כל שפר ארג נכסי.

אף בשבת. דלהכי אמר תמיד לומר שלא היה שבת וטומאה מונעין אותו אלא בשבת יבעיר. ואם נטמאו כהנים היו מבערין בטומאה (ק"א).

לא תכבה. קרא יתירא הוא לזה דרשו אותו במסע המחנות במדבר ממקום למקום. ולזה אמר לא תכבה שירצה לא תכבה אותה בשביל טורח המסעות (ק"א).

מה היו עושין לה. כדי שלא תשרוף האש בגד הארגמן אשר היו פורשין עליה דכתיב ופרשו עליו בגד ארגמן.

פסכתר. כלי גדול מחזיק לתך. והיא קדירה גדולה דתרגום סירותיו פסכתרותיה.

אך בשעת המסעות היו כו'. כן הוא בילקוט סדר צו. אבל בתורת כהנים סדר הנ"ל איתא ר"ש אומר אף בשבת ומסעות מדשנין אותה. ולפי גרסתנו ה"ק ליה ר"ש לר"י אתה אומר לא תכבה אף בשעת המסעות זה אינו שהרי בשעת המסעות היו מדשנין אותה שהוציאו כל הדשן ואי כביא כביא שנאמר ודשנו את המזבח א"כ לא תכבה הוא שלא בשעת המסעות. ונראה שגם ר"ש מודה שהאש שירדה מן השמים היתה נשארת רבוצה תחת הבגד הארגמן ולא היה שורף הבגד שעליו אף בלא פסכתר וצ"ע ברש"י.

ואינו מזכיר סירות. היינו פסכתר.

על דעתיה דר' יהודה מדשנין אותו והיו מניחין שם אש. שר"ש ס"ל ודשנו שהסירו כל הגחלים וכל האפר. ור"מ ס"ל שלא הסירו רק הדשן והיו מניחין שם אש היינו הגחלים לוחשות עם האש.