עץ יוסף על במדבר רבה ג:ד

ואני הנה לקחתי את הלוים וגו'. תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים.

ואני בשמחה הנה ברצון. מדכתיב כפל לשון ואני הנה דריש ליה דהוי ליה למיכתב ואני לקחתי את הלוים. ובספרי סדר קרח איתא ואני ברצון הנה בשמחה.

שומע אני שיש שמחה כו'. פי' והרי הוא לרעה.

ובאבוד רשעים רנה. הרי שיש רנה לפני המקום כשהרשעים נאבדים. וכן מביא קרא שני רשעים שברת וסיפא על עמך ברכתיך סלה שיש שמחה לפניו יתברך. וכן הביא הפסוק ה' מלך עולם ועד וגו' כשיאבדו הרשעים מארצו. וכן מביא ראיה שאפילו על רשעי ישראל כשנאבדים יש לו שמחה כדכתיב יתמו חטאים מן הארץ וגו' ברכי נפשי את ה' ר"ל עם ה' שגם לפניו יתברך יש שמחה.

ואומר באבוד רשעים רנה. מיותר שהרי כבר הובא זה הקרא.

ואני מוסיף אני על חבתם. פי' על החבה שחבבתי אותם שבחרתי אותם להיות מבני היכלא דמלכא ולעבוד עבודתי. עוד אני מוסיף להם מתנות לויה.

ואני כביכול הקב"ה ובית דינו כו' וה' דבר עליך רעה. פירש"י שהוי"ו לשון תוספת הוא כמו פלוני ופלוני. ובספר המאמרות כתב הטעם מפני שהוא מאמר של שם הויה כדכתיב וידבר ה' והוי"ו הנוספת מורה על הבית דין.