עץ יוסף על במדבר רבה ג:ב

מי שבחרו אע"פ שלא קירבו. הבחירה הוא שהוא מוצא חן בעיניו מצד כחותיו הטובים. והנה האבות אברהם יצחק ויעקב כחותיהם היו טובות. אבל לא קירבם ה' בתחילה לסייעם בעשות טוב. כי היו מטולטלים. ורק הם בעצמם התחזקו מאד להתהלך לפני ה'. אבל רחב ויתרו לא נתבחרו כי לא היו כחותיהם טובות. רק ה' קירבן ועוררם ע"י משה ויהושע. ואם כה בבחירה בלא קריבה. ובקריבה בלא בחירה. ואיך אשרי מי שנבחר מצד כחו. ונתקרב מה' לסייעו.

יתרו קירבו הקב"ה. איתא לעיל סדר יתרו אמר הקב"ה למשה כו' אני הוא שהקרבתי ליתרו כו'.

מאן דהוא בעי מקריב. מי שרוצה לקרב בו ולבחור בו מקרבו. ודעתה היה. כי ה' בורא אנשים טובים ונותן בהם כח להטיב מעשיהם. והשיב לה הבחירה הוא ביד האדם. רק לאיש טוב המתחזק עצמו בטוב ה' מסייעו.

מאן דהוא חמי עובדוי טבין. מי שהוא רואהו שמעשיו טובים הוא בחר ביה כו'.

ולא נתקרב ואני מאסתיו כו'. ר"ל שלא נדחה רק ממלוכה אבל לא נדחה מצדקתו ח"ו. הלא הוא הנקרא ג"כ אח"כ בחיר ה'.

וראש לו חפוי והוא הולך יחף. פי' שנהג עצמו כמנודה. כי מנודה חייב בעטיפת הראש ולילך יחף.

וידעו. כתיב לשון יחיד.

כי בו בחר ה' אלהיך. קשה הא קרא זה קאי שם על הכהנים. והיה נראה להגיה שנאמר (דברי הימים א ט"ו ב') כי אם הלוים כי בם בחר ה' וגו'.

שהיו מביאים לבית. ר"ל לבית המקדש וכדכתיב (מלאכי ג׳:י׳) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי וגו'. וזה היה אחר דקנסינהו עזרא ללוים לפי שלא עלו עמו וצוה להביא כל המעשרות אל לשכת בית ה' והיו הכהנים והלוים שוים במעשר ראשון.