עץ יוסף על במדבר רבה כא:כג

אלא (איוב כ״א:י״ד) אמרו לאל סור ממנו וגו' והוספת שלוה לדור הפלגה שמא כבדוך אחד מהם. לא דיים שלא כבדוך אלא אמרו הבה נבנה כצ"ל (א"א) וכ"ה בתנחומא:

ולמי נאה להוסיף שלוה וכבוד לישראל נתת שלוה לדוד ושלמה ודניאל נכבדת שברכוך ויברך דוד. וכן שלמה ודניאל כדאי' בילקוט כאן ובישעיה:

אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עליך ליתן לנו את המועדות כו' בא לתת טעם לחג עצרת שנראה דבר נוסף. כי אחר שכבר עשינו ז' ימים חג הסוכות ושמחנו מה צורך עוד לחג עצרת. לזה מביא בעל המאמר פסוק יספת לגוי וגו' שישראל בי"ט שלהם נכנסין לביהמ"ק ומקריבין קרבנות ולזה יחד ה' להם עצמם רגל נוסף:

אפי' מועד אחד לא בטלנו הקרבנות. כי ברוב השמחה לא שכחנו שם אלהינו אלא לעולם יראתו על פנינו:

יספת לגוי ישראל נכבדת. ועל כן רחקת מלפניך כל קצוי ארץ: