עץ יוסף על במדבר רבה כא:כ

כדי גמיאה מתשובת רבקה שאמרה שתה אדוני ולא כלשונו. משמע מזה דהוא לא בקש אלא גמיעה אחת. והשיבה שישתה כרצונו (יפ"ת):

פער פיו פתח פיו:

שהברכה שרתה בפיה של אותה הצדקת דייק מדקאמר ותותר בתי"ו של כינוי הנקבה כאילו היא היתה סיבת מה שנותר. שבזכותה נותר ששרתה ברכה במעיה. וכן דייק לקמן דקאמר את אשר הותירה משבעה. ולא אשר נותר משבעה (אגרת שמואל):

כששה ככרי כסף בתנחומא גרס יותר מששה ובפסיקתא גרס כששה ככרי זהב: