עץ יוסף על במדבר רבה כ:ד

לכך היו מתייראין שלא ידעו הם שנטהרו בסיחון:

נדע מהם פי' מהמדיינים:

המכה את מדין משמע שתמיד היה מכה והולך:

אין בו סי' ברכה לפי שעוקר את הכל מן השורש. כך אלו כן שעוקרין את הכל כדכתיב עד בלתי השאיר לו שריד:

שנא' וקרני ראם קרניו ורישא דקרא בכור שורו וגו':

נסיך היה פי' מושל היה. שר קרוב למלכות ולא מלך:

את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סחון יושבי הארץ. כן כתיב ביהושע י"ג. אבל במדבר ל"א כתיב ואת מלכי מדין. ועכ"פ כוונת המדרש דצור הוא בלק הרי שלא היה אלא נסיך:

שגרמה לו שעה דוחק השעה דחקם להמליכו עליהם: