עץ יוסף על במדבר רבה כ:כב

נגאלו ישראל ממצרים קודם לזמנם:

את שמותם בכדי שיהיו מיוחדים לאומה. ומזה שלא יתערבו בהם:

לשונם שהיו מדברים בלה"ק. ועיין מ"ש בשהש"ר:

מסתורים פי' סודות ודברי סתר:

מופקד אצלם כל י"ב חדש דאע"ג דדבר נא באזני העם נאמר לבסוף כשהודיעו מכת בכורות. מ"מ בתחילת שליחות מרע"ה נאמר לו ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וגו' והודיע הדבר לישראל. ומ"ש אח"כ דבר נא באזני העם הוא לומר שאז הגיע עת מעשה:

אלו הזכרים כאומר לכלה את כגן נעול מפני הזכרים שאינם פרוצים בעריות. ועי' בכל המקומות שצייינתי ביד יוסף ותמצא שינוים בהגי':

אלו הבתולות ע"ל פ"ג ש"נ:

לא סרחו לא חטאו בזנות עד שבאו לשטים. ולפיכך כתוב וישב ישראל בשטים וגו' ויחל העם לזנות:

שעשו שטות שנא' כי תשטה ודרשו שעשו שטות:

והוא היה משקה סדום שנחל השטים ההוא בבקעת יריחו שסמוכה לצוער מערי סדום. ותפס לשון משקה כי כלה משקה לרמוז מ"ש שם לשם ערוה נאמר:

אשר באו אליך הוציאם אלינו וגו' ונדעה אותם:

עתיד הקב"ה לייבשו ולחדשו שנא' כצ"ל וכ"ה בבחיי. וי"ג ליישבו. ובז"ח רות הגי' לרפאותו: