עץ יוסף על במדבר רבה ב:ב

הרי אנו מרננים בישועתך מה שעשית לנו כו'. ר"ל שאין אנו מרננים בישועתינו אלא בישועתך שנתרומם ונתגדל שמך אחר הצער כביכול משעבודנו במצרים ע"ד עמו אנכי בצרה.

וישע כתיב. יותר נראה גירסת הספרים דגרסי ויושע כתב כי הוא מלא וא"ו ע"פ המסורת ודרשינן ליה כאילו היה נקוד ויושע היו"ד בחירק והוא"ו בקמץ. כמו שיסד הפייט לגוחה מצויינת ויושע. וכן הוא בתנחומא ס"ס אחרי וכן הובא בילקוט זכריה רמז תקעז בשם תנחומא (מנחת שי) וז"ש כביכול ישראל נגאלין וכאילו הוא נגאל עמהם (כצ"ל).